איך עובר החופש?
אני מגלה שלא קל להיות אימא
לשישה ילדים בכל מיני גילאים, עם כל מיני רצונות..
בזמן שאין שיגרה קבועה, חם בחוץ,
אני בהריון מתקדם (כנראה שלי הכי חם…)
עם מפלס סבלנות הולך ופוחת…
ותוך כדי הבלאגן הזה גם לנסות לעבוד מהבית..
יום אחד החלטתי לשאול את העובר שלי
איך הוא רואה את כל העניין הזה.
אחרי הרפייה קצרה העברתי את תשומת הלב אל הרחם,
נפתח לי פתח ונכנסתי פנימה.
בפנים היה אור גדול.
מה שלומך? שאלתי אותו.
טוב, הוא ענה, אבל אני רואה שלך קשה…
הדמעות התחילו לזלוג…
כן, יש לי אחראיות
לכ למיני יצורים קטנים ולכאלה שכבר גדולים,
וגם לבעלי ולבית, אני לא יכולה!
אני מרגישה שאני רוצה להיות הילדה הקטנה,
ואני צריכה להיות האימא,
המחבקת, העוטפת, היודעת, הגדולה..
זה קשה לי, קשה לי הבחירה.
לך אין בחירה, אין לך אחראיות.
טוב לך, אתה מוגן. אתה פשוט נהנה
להיות פה ברחם ולגדול.
אני כל הזמן צריכה לבחור,
מה נכון, מה טוב,
בשבילי, בשביל המשפחה, בשביל לתת עולם.
הדמעות המשיכו לזלוג..
ואז הוא ענה לי העובר המתוק שלי:
זה בסדר, ה' אוהב אותך כמו שאת.
אני אוהב אותך כמו שאת.
את לא צריכה כלום,
את עושה את מה שאת יכולה עכשיו, וזהו!
כל מה שצריך יגיע אליך,
ומה שלא, לא צריך להגיע אליך.
תעשי מה שאת יכולה ותרפי,
אל תחכי לתוצאות.
התוצאות שייכות לה',
תעשי רק מה שאת יכולה.
פתאום היה שם ברחם שקט,
שקט של רוגע והרפייה.
חיבקתי את העובר היקר שלי
והודתי לו על זה שהוא פשוט שם.
המשך חופש טוב ומבורך
ובהצלחה בכל המשימות!
הכי חשוב לזכור –
את בסדר, טובה ואהובה
ועושה מה שאת יכולה!
התוצאות הם לא עלייך, הם על ריבונו של עולם,
תני לו לקחת אחראיות.. ותרפי…
באהבה,
רבקה יונית
לטובת ההריוניות (וגם מי שלא בהריון תהנה)
מצורף פה סרטון שצוחק על הקשיים בהריון.
תהנו, ותעבירו הלאה!