המוות הוא חלק מהחיים,
המוות מעצים את החיים!
הפחד ממנו,
הניסיון לברוח, להדחיק..
מגביר את הקושי,
את החנק, את חוסר האונים…
השהייה בכאב, בגוף,
מרגיעה, נותנת אפשרות לנשום שוב..
אתמול היה לי כאב ראש שהלך והתגבר..
חבר של הבן שלי נהרג בעזה,
יום הזיכרון מתקרב..
(אני קרויה יונית על שמו של יוני נתניהו,
רבקה זה שם שהוספתי לפני 11 שנה)
אני חיה בצל המוות..
השנה המוות, האובדן, הכאב..
נוכח יותר מתמיד..
(לרגישות יותר בינינו – זה משהו שאנחנו מרגישות בגוף, בנפש, בנשמה…)
הקשבתי לגוף..
(הוא תמיד מספר לי,
את הסיפור הפנימי שקורה עכשיו..)
הקשבתי לכאב,
לתחושה שהחיים אוזלים ממני, נוזלים..
שאין שליטה.. חוסר אונים..
בכיתי איתו, עם הכאב בראש,
את כאב המוות, כאב החיים שאינם..
הרשתי לו לבוא בכל עוצמתו..
הייתי שם בשבילו..
אספתי אותו, חיבקתי אותו..
הוא נרגע..
כל עוד אני חיה,
יש לי בחירה בכל רגע נתון!
אני בוחרת לחיות!
לחיות, לחיות, לחיות!
לחיות טוב, לחיות בגדול, לחיות בענק!
לעשות את שליחותי בעולם הזה! להביא את האור שלי בהכי גדול, הכי ענק!
אז כן המוות הוא כואב, כואב מאוד..
אבל אני לא נבהלת ממנו..
אני מרשה לתחושות לבוא…
להרגיש אותם בגוף..
מהצד השני יתעוררו בי כוחות חיים נפלאים!
כי החיים מדגישים את המוות,
והמוות מעצים את החיים!
ככה זה תמיד..
קצוות מדגישים אחד את השני..
החושך מדגיש את האור,
העצב מדגיש את השמחה,
והכאב מאפשר את העונג..
אז אל תבהלי, תרשי לכאב להיות בגוף..
מותר לו..
הוא חלק מהעוצמה הגדולה הזאת,
שנקראת חיים!
אחריו מגיעה העצמאות הגדולה!
(גם בפרט וגם באומה, זה תמיד תהליכים מקבילים..)
אני אני, כי אני אני!
הגודל שלי, הכוחות שלי,
לא תלויים באף אחד, בשום דבר!
יש לי בחירה, יש לי רשות,
יש לי עוצמה, יש לי אנרגיה!
אנרגיית חיים!
(זה כמובן תהליך, ולוקח זמן,
ללמוד להרשות לעצמך,
להרגיש את הכאב בגוף..
וזה גם יכול לקחת כמה שעות, וגם יום-יומיים,
עד שהכאב באותו באמת נרגע..
לא להיבהל.. להרשות לו…
חיבוק גדול לכל הכואבות!
