כואב לי על הילדים שלי.. מכירה את זה?!

"הקישור לזום במייל שלי"

אמרתי לילדים הגדולים ויצאתי לעבודה.

לבת שלי בכיתה א',

אין כל יום זום,

והפעם היה לה זום חגיגי

לכבוד טו בשבט.

היא מאוד חיכתה והתרגשה לזה..

 

אחרי כמה שעות

אני מסתכלת על הטלפון, שהיה בהשתק..

שמונה שיחות מהבית..

מה קרה? דאגתי..

איפה הקישור לזום? הם שאלו אותי.

במייל שלי, אמרתי

לא אין שם… הם ענו..

איך זה יכול להיות? חשבתי

המורה שולחת כל יום למייל שלי

את כל מה שהיא שולחת לכולם לוואטסאפ..

אוי ואבוי… הפעם היא שכחה…

ואני לא הייתי זמינה…

ועכשיו, הזום כבר נגמר..

שמעתי את הבת שלי בוכה

בצד השני של הטלפון..

 

הרגשתי את הכיווץ בבטן,

היה שם כאב גדול..

זה לא אשמתך? אמרתי לעצמי

נכון ועדיין זה כואב…

כואב לי על הבת שלי,

על האכזבה שלה,

על הצער שלה..

אני רוצה להגן עליה מהכאב הזה,

אני רוצה לפתור לה את כל הבעיות,

אני רוצה להציל אותה מכל ההתמודדויות…

נאנחתי עמוקות..

נתתי לכאב הזה, פשוט להיות..

נכון את צודקת,

זה כואב, זה מפחיד..

לאט לאט הכאב נרגע…

 

רק ככה היא תהיה באמת חזקה, הוא אמר לי

רק ככה היא תגדל ותצמח,

ויהיה לה כוח פנימי משלה!

נכון.. אני יודעת..

וזה עדיין קשה לי…

 

כן, זה קשה..

זה בסדר שזה קשה לך,

גם את גדלה וצומחת

מהקושי הזה, מהכאב הזה,

את יודעת, שאת היום

יותר חזקה כי עברת

דרך הכאב הזה…

 

אני יודעת!

תודה כאב,

שבאת להזכיר לי,

לא לפחד ממך,

לא לפחד להרגיש,

לא לפחד לחוות,

לא לפחד להתמודד,

לסמוך על עצמי,

לסמוך על הילדים שלי,

שיש להם גם כוח

לעבור דרך הכאב,

לגדול, לצמוח, להתחזק,

ולעוף אל האושר שלהם!

 

כשאת לומדת להקשיב

לקולות הפנימיים שלך

ולא לפחד מהרגשות שלך,

את סוללת את הדרך הזאת

לכל מי שמסביבך!

זאת מתנה ענקית!

מתנה יקרה,

קודם לעצמך

אבל לא רק..

אלא, לכל המשפחה שלך!