עמדתי שם בצפיפות
בין המוני הנשים שהיו שם
ובכיתי…
אימא רחל,
רק את מבינה מה זה
צער של אימא,
כאב של אימא,
על הילדים שלה.
בדאגה לשלומם, לבריאותם, לשמחתם.
כמה היא מוכנה למסור את נפשה למענם!
כמה קשה כשהם מתרחקים,
כשהם מתבלבלים,
כשהם מאבדים את הדרך…
את שנמצאת על אם הדרך
וצופה ומחכה,
ולא מתייאשת,
ולא מוותרת על אף אחד מהילדים!
עמדתי ובכיתי על הילדים שלי,
וביקשתי, התחננתי מריבונו של עולם,
שיקרב אותי אליהם יותר,
שיאחד אותנו באהבה אינסופית ללא תנאים
כי זה אימא וילדים.
אתמול בלילה נסעתי עם בעלי היקר והאהוב
לקבר רחל אימנו,
שהיום הוא יום פטירתה,
וזה גם יום ההולדת של בעלי.
לא, זה ממש לא במקרה,
נשמתו קשורה בקשר ישיר לרחל אימנו.
כשאני התפללתי על ילדי הפרטיים,
הוא שפך את ליבו על ילדי עם ישראל כולו,
שישובו,
ישובו מהדרך הארוכה שאליה יצאו,
ישובו לארץ ישראל,
לעם ישראל,
לתורת ישראל,
לאהבתו האמיתית ללא תנאים
של בורא עולם
שמחכה ביחד עם רחל אימנו
שרק ישובו!
אז יום הולדת שמח בעלי היקר!
ויש גם עוגה שווה שהכנתי…
כי – "אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה…"