מרים (שם בדוי) המתוקה
הגיעה אליי כמה שבועות לפני הלידה,
כשהעובר שלה הפוך,
במצב עכוז (ראש למעלה)
היא כמובן הייתה לחוצה מזה,
וכבר עשתה תור
להיפוך עובר בבית חולים..
לפני זה היא החליטה לבוא אלי,
ולראות מה קורה שם בפנים…
עשינו ביחד הרפיה קצרה
והנחתי אותה
לאט לאט להתבונן פנימה,
אל תוך הגוף שלה,
ולראות מה יש שם עכשיו..
מרים הרגישה שמתהפכת לה הבטן
כאילו העולם מסתובב..
אמאלה… זה מפחיד!
היא אמרה
לא יודעת מה נסגר..
זה כמו קרוסלה
העולם ממש הפוך..
יש חוסר ידיעה מוחלט!
הבית שלנו הוא כמו אי של שקט,
הדברים ברורים, אנחנו ביחד,
הילדים איתי הכל בסדר…
אבל מסביב יש בלאגן שלם,
שמסתובב סביבי כמו בקרוסלה..
מה יקרה מחר?
מה יחליטו?
מה יהיה בעתיד?
הקורונה, והמעבר דירה..
ומתי תהיה לידה…
זה מפחיד!
אבל זה נותן לי את המקום,
ממש לזרוק את עצמי אל ה'..
אין לי ברירה..
זה טוב..
מה שצריך להיות יהיה…
אבל עדיין זה מפחיד!
איך אביא תינוק
לכל הבלגאן המפחיד הזה??
אני באמצע,
ומסביבי כל העולם מסתובב..
פתאום בעלי נכנס הביתה..
דמעות התחילו לזלוג מעיניה…
יש לי מקום לבכות..
אני לא חייבת להיות חזקה כל הזמן..
למה את זקוקה עכשיו? שאלתי אותה
פשוט להשאיר את הכל בחוץ..
אני צריכה חיבוק
ושיגידו לי שאני בסדר..
מי את רוצה שיחבק ויגיד? שאלתי.
השם יתברך!
זהו. עכשיו זה מרגיע..
פתאום אני רואה חלון מואר,
נכנס אור, הכל נרגע..
אני מרגישה
שירדו לי טון של פחדים מהלב…
תודה..
אחרי יומיים מרים עדכנה אותי
שהיא הלכה לעשות היפוך בבית-חולים.
לפני כן עשו אולטרסאונד וגילו
שהעובר כבר התהפך לבד!
