התשובה הכי נפוצה אצל נשים זה – לא יודעת… מה את רוצה לאכול? לא יודעת… לאן את רוצה שנצא? לא יודעת… מוכר לך? בווריאציה זו או אחרת?.. אנחנו כבר שכחנו מה אנחנו רוצות… קברנו את הרצון במרתף… אין לו מקום בחיים שלנו… הרי אי אפשר לעשות באמת את מה…
המכירה נכשלה, אבל אני מאושרת! כן, זה אמיתי! עבר עליי שבוע מכונן, ויש לי שתי מסקנות.. אני אחסוך לך את כל הסיפור, כי הוא ארוך.. (מדהים כמה אפשר לעבור בשבוע אחד… במילה אחת, אני אגיד שהיה עוצמתי..) ואני הולכת לשים פה את הקישקע שלי על השולחן.. אז קחי בחשבון……
תגידי למה את לא שמחה?! מה זאת אומרת? לא יודעת… מה, אני צריכה כל היום לקפוץ ולרקוד?! לא, לא.. את יודעת למה אני מתכוונת.. לא טוב לך, את לא מרוצה.. טוב, סליחה… אני משתדלת, אני מתאמצת לשנות גישה.. להיות אופטימית יותר, לראות את הטוב.. את יודעת, זה…
"משנכנס אדר מרבים בשמחה.." מה השמחה הזאת שמרבים בה? מה זה בכלל שמחה?! ואיך לכל הרוחות מרבים בה?! ואם אני פשוט לא שמחה…? איך עושים את זה?! שמחה זה מצב נפשי, זאת תחושה של התרחבות, תחושה שהלב נפתח.. אם נלך עם זה עוד צעד אחד פנימה נשאל: אז מה…
איך אני מרגישה שאלת?! סגורה בסגר הזה, נחנקת בתוך הבית הפרטי שלי.. אל מול חוסר הוודאות, אל מול השינויים האינסופיים, אוף נמאס! זה מייאש.. כמה אפשר?! רוצה בטחון, רוצה קרקע בטוחה, יציבות, שקט פנימי… אבל איך אפשר?! כל פעם בא גל אחר ומטלטל אותי, סוחף אותי… את…
