איך את רוצה שתראה השנה החדשה שלך?
נכון שהיית רוצה לפתוח דף חדש, לבן, נקי?
להשאיר מאחוריך את כל הכבדות, הקושי, הבלאגן…
ולהתחיל מההתחלה, בטוב, בחיוך?
אז זהו… שאי אפשר…
אין לנו אפשרות לפתוח דף חדש..
כי אלה אנחנו, אלו החיים שלנו…
וגם אם נתחיל חיים חדשים לגמרי במקום אחר,
אין אפשרות להתחיל את עצמנו מחדש…
אנחנו לוקחות את העולם הפנימי שלנו לכל מקום…
אפילו תינוק שנולד,
לא נולד לוח חלק…
הנשמה שלו באה לעבור פה מסע מסוים,
הגוף שלו כבר נושא
את המטען הגנטי של המשפחה שלו,
הנפש שלו כבר נושאת
את המטען הרגשי של הדורות שלפניו…
אז מה, זהו?!
נחתם גורלנו?!
אין לנו אפשרות לשינוי של ממש?!
לא! להפך!
יש לנו בחירה חופשית לגמרי,
לגבי מה אנחנו עושים
עם כל המטענים שלנו…
ואני רוצה להציע לך
דרך הסתכלות חדשה!
במקום לחפש כל הזמן דף חדש,
קחי דף שהוא כבר מקושקש…
כן, אלו החיים שלך,
כבר מצוירים, מקושקשים..
ועל הדף הזה תתחילי ציור חדש…
כן, זה אפשרי!
זאת חוויה שונה לגמרי!
כשלמדתי ציור אינטואיטיבי
זה אחד הדברים שתפס אותי חזק,
האפשרות לצייר ציור חדש לגמרי,
על דף שהוא כבר מצוייר…
זאת חוויה מכוננת,
מאפשרת, פותחת ועוצמתית!
וגם את יכולה להתנסות בה.
קחי דף וציירי מה שבא לך,
אפשר גם משהו לא ברור ומוגדר…
תני ליד להוביל, לא לראש …
ואחרי שתגמרי,
פשוט ציירי על אותו דף ציור חדש,
ותראי איך זה מרגיש…
העניין הוא לא להגיע לאנשהו,
זה לא צריך להיות יפה,
זה רק אמור להיות כיף!
עצם הציור, המשחקיות שבציור,
היצירה…
זה מאפשר לנו
להסתכל על העולם שלנו,
במשקפיים אחרות,
פחות רציניות, כבדות חנוקות…
אלא בעיניים יותר סקרניות,
משועשעות, נלהבות, מתרגשות..
באמת, העולם הזה הוא משחק אחד גדול!
אם נחווה ככה את העולם,
וואו! כמה זה נפלא!
כמה זה מרפא!
זה בעצם מאפשר למקום הילדי שבתוכנו,
להיות נוכח יותר בחיים שלנו,
ואז יש יותר מקום להנאה,
לחיוך, לצחוק, לחוויה,
להתרגשות ושמחה פשוטה ונקייה,
לאהבה ללא תנאים,
ורצון ברור וחזק כמו של ילדים!
וואו! כמה שזה משחרר!
להרפות מהשליטה המדומה שלנו,
האחריות הבלתי נגמרת,
המאבקים הפנימיים האינסופיים,
הקושי, הצריך…
ופשוט לחיות פה ועכשיו, בהווה,
את החיים המדהימים האלה
שניתנו לנו במתנה גמורה!
שלא תטעי, זה לא יש מאין..
זה לא יקרה פתאום בחיים שלך,
אם תתחילי לצייר על דפים מקושקשים..
למרות שזה ממש כדאי… ????
כי בכל זאת
את כבר לא ילדה בת שלוש..
את מבוגרת שנושאת כבר בתוכך,
חוויות של חוסר ביטחון,
חוסר הערכה,
תסכול, אכזבה, דחייה,
צורך להרגיש אהובה,
פחד, בדידות, כאב…
המקום הילדי שבתוכך כבר כבוי,
ואותו תפס המקום המבוגר,
האחראי, ההגיוני, החושב,
שלא תמיד אוהב לתת מקום לרגשות…
אז מה עושים?
יש פה דרך לעבור,
ללמוד להתייחס שונה לרגשות,
גם הכואבים וגם המתלהבים…
ללמוד להקשיב להם,
לכבד אותם,
ולתת להם מקום,
להתחיל לאהוב את עצמי כמו שאני,
כדי שהילדה בתוכי
תרגיש בטוחה ואהובה,
ושיהיה לה ביטחון.
אז היא תוכל להרפות,
לשחרר, להאמין, להסתקרן, לחייך…
היא סוף סוף תהיה מאושרת!
וגם את!
את התהליך הזה, אני עברתי,
וגם את יכולה!
אפשר לעבור אותו איתי בצורה אישית,
ואפשר ללמוד איתי בקבוצה,
בקורס הנפלא "לאהוב את האוצר שאת!"
שתהיה לנו שנה קסומה,
מלאת הפתעות טובות ומרגשות!
שנהיה מחוברות לילדה שבתוכנו,
שלא נפחד לכאוב איתה,
ושנתחייה מהסקרנות, ההתלהבות,
האהבה והשמחה שלה!
כתבי לי מה זה עשה לך,
אשמח לשמוע ????
באהבה,
רבקה יונית