אוף! שוב פורים מגיע.. אין לי כוח לזה..
למצוא תחפושות מגניבות לילדים..
להכין משלוחי מנות מקוריים..
לחשוב למי שולחים..
מי בכלל החברים שלנו?! ומי יתן לנו..
איפה עושים סעודת פורים..?
והבעל שיכור.. והכל נופל עליי..
וכל הממתקים שהילדים אוכלים, גועל נפש..
והכל דביק ונמרח..
מה איתי? ואיפה אני בכל הבלאגן הזה?!
אוף.. אין לי כוח לחג הזה!
כמה אני שומעת את המשפטים האלה מנשים..
ואני כל כך מבינה..
זה לא כיף לעבור ככה את פורים..
לא רק שזה לא כיף, זה הופך לסיוט..
אז בואי רגע ניכנס פנימה,
הרי מאחורי המשפטים האלה, באמת יש רגשות..
ואם נודה על האמת, רגשות לא קלים..
פחד, ביקורת, אכזבה, תסכול, ייאוש..
אז מה עושים?!
אני רוצה לתת לך טיפ קטן, לכאורה,
אבל הוא יכול לשנות לך את כל החג –
שבי רגע עם עצמך (כדאי ממש לפנות לזה זמן ומקום שקט..)
קחי דף ועט ותכתבי את כל המחשבות,
את כל התסכולים,
את כל הרגשות שעולים לך בקשר לפורים..
ואחר כך תשאלי את עצמך:
למה זה כל כך מתסכל אותי?
ותמתיני, תני לה תשובה להגיע לבד, אל תחפשי אותה..
אם תמתיני, היא תגיע..
בסוגריים אני אומרת, שבזמן הזה,
יכולים להגיע כל מיני קולות של ביקורת:
מה את מתבכיינת.. תגידי תודה על מה שיש לך..
למה את תמיד כזאת.. בשביל מה צריך את כל זה..
אל תיבהלי.. זה בסדר, הם גם רוצים להגיד לך משהו..
תגידי להם שימתינו קצת, את תשמעי אותם אחר כך..
בדרך כלל אם נותנים מקום לרגשות,
מבינים שמה שקשה לנו,
זה האחריות והלבד בכל הסיפור הזה..
(או דברים אחרים שיעלו לך..)
אנחנו פשוט רוצות להרגיש אהובות, טובות, מוערכות..
אז השאלה הבאה שתשאלי את עצמך היא:
איך אני רוצה להרגיש עכשיו?
ומה יעזור לי להרגיש ככה?
ושוב, תני לתשובה להגיע לבד, היא תגיע..
וממש תרשי לעצמך להיות שם, לתת לעצמך את מה שאת זקוקה לו..
כמובן שאפשר גם לשתף את הבעל, אם זה מתאים לך,
אבל בעיקר זה מה שאת נותנת לעצמך.
כי את המלכה בפורים!
אל תשכחי את זה!
שימי את הכתר על הראש ותרגישי מלכה אמיתית!
ועוד משהו קטן לסיום –
אנחנו שרים: "תשועתם הייתַ לנצח"
זה אומר שריבונו של עולם,
תמיד תמיד מושיע אותנו!
לא רק במה שהיה אז בפורים,
גם היום! בכל רגע!
כי הוא תמיד אוהב אותך,
ואת תמיד רצויה ואהובה!
ריבונו של עולם איתך, ואת המלכה!