שנים שפחדתי ממנו,
שנים שברחתי ממנו,
שנים ששיקשקתי כשהוא התקרב אליי,
וכשהוא ממש נגע בי,
הרגשתי פשוט חוסר אונים,
רצון חזק לעשות משהו,
לא להיות שם..
הערפל..
בכיתי, התפללתי, התחננתי…
למה ה'?
למה עכשיו? למה אני?
תמיד התשובה הייתה אותו דבר,
אין תשובה… ככה!
אל תפחדי, פשוט תהיי פה..
ואני הייתי… וגם פחדתי..
וגם נפלתי, וגם קמתי..
וגם הרגשתי חזקה יותר,
גדולה יותר, בטוחה יותר.
אבל כל פעם שהוא התקרב מחדש, נבהלתי..
מי?
הערפל.
הענן הזה שפתאום ממסך את הכל,
ולא רואים כלום..
זה יכול להגיע בכל מיני לבושים וצורות..
פעם כשאני רבה עם בעלי,
ופעם כשאני מרגישה שקשה לי כל כך
עם הבת שלי, ושאנחנו רק מתרחקות,
או שנדמה לי ששוב מהלך שעשיתי בעסק נכשל,
והרשימה עוד ארוכה..
זה מרגיש שהכל תקוע..
ואין מה לעשות, זה מה שיש..
ובעצם בכלל לא מגיע לי..
ואולי תמיד אני אהיה כישלון..
וכל הפחד שוב צף בבת אחת..
אבל שבוע שעבר קרה משהו חדש,
שוב הגיע פתאום הענן הזה,
בלי הודעה מוקדמת מראש.
זה הרגיש ערפל סמיך וכבד,
שלא רואים כלום..
אבל הפעם לא פחדתי,
לא רציתי לברוח..
הייתה לי תחושה חזקה שדווקא פה,
דווקא בערפל הזה,
ה' מדבר אליי,
והוא כל כך איתי!
כמו שכתוב:
"ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים"
נכון זה לא נעים להיות בערפל,
בחוסר ודאות..
אבל היה בי משהו שהסכים להיות שם,
לנשום את החושך הזה,
בסבלנות, באהבה,
בידיעה שיצמח מפה משהו טוב,
עם חיבוק לעצמי ועם כל הכאב..
וכמובן כמו קסם,
לאט לאט הערפל התפוגג,
והיה אפשר שוב לראות את הכל בהיר,
נקי יותר, ברור יותר.
לקבל כוחות מחודשים,
אנרגיה טובה,
אורות של חנוכה,
שפע גדול שיורד אליי עכשיו,
ואני ממתינה לו בידיים פתוחות,
והוא נכנס לי ישר ללב!
הקסם הזה הוא תהליך מרפא וקסום
של הקשבה פנימית,
איפשור וקבלה אמיתית
של הרגשות והכאבים,
ובעצם קבלה והאהבה של עצמי,
מי שאני ואיך שאני,
עם כל המתנות (לפעמים פחות נעימות)
שה' נתן לי עכשיו.
דבר שמחייה ומכניס הרבה שמחה וכוחות לחיים!
ומאפשר לשפע ולאור הגדול
שה' יתברך רוצה לתת לנו,
להגיע אלינו!!