תעצרי רגע בבקשה,
אבל תעצרי באמת,
עם מלוא תשומת הלב…
ואם אין לך אפשרות,
תחזרי אחר כך…
טוב לך בחיים?
את מאושרת?
כיף לך?
קחי רגע נשימה עמוקה
ותעני על השאלות האלה ברצינות.
שימי לב,
אני מבקשת שלא תעני לי מהשכל…
אם קופצות לך ישר הסיסמאות המוכרות:
צריך להגיד תודה על מה שיש..
זה לא מובן מאליו..
יש כאלה שאין להם גם את זה..
הכל לטובה..
ועוד ועוד..
תעצרי אותם רגע..
תגידי להם תודה רבה שהם באו לבקר,
אבל לא זו המטרה פה…
המטרה היא לבדוק מה את מרגישה?
מה קורה לך ברגש, בפנים, בלב?
את קמה בבוקר בחשק?
את מרגישה תחושת התרחבות, שמחה?
תתבוני בזה רגע..
זה גם בסדר,
שיקפוץ ישר הפחד שיגיד אבל…
אבל לא הכל כיף בחיים..
אבל לא הכל תלוי בי..
אבל באנו לעמול..
אבל צריך להגיד תודה..
אבל…
ובכל זאת מתחת לכל המילים..
איך את מרגישה?
אתמול קלטתי
שאני מפחדת להגיד שטוב לי..
זה לא יפה כלפי אחרים,
זה יכול להכאיב למי שלא טוב לו…
ופתאום קלטתי עוד יותר את האבסורד…
זה לא, שיש לי כל מה שאני רוצה…
זה לא שהכל 100%…
החשבון בנק לא משהו..
העבודה צולעת…
הבריאות מתנדנדת…
ועדיין אני מרגישה מאושרת!
ואני מודה ל-ה' בכזאת התרגשות,
כאילו זכיתי בפיס!
איך זה?!
זה בגלל התשוקה!
יש בי תשוקה עצומה לחיים,
אני חיה,
אני מרגישה,
אני רוצה,
אני עושה,
אני מגשימה,
אני בהודיה על כל דבר קטן שקורה,
אני רואה כמה אני מושגחת כל רגע,
אני סקרנית לאן הדברים יתפתחו,
אני בהתבוננות,
בהמתנה,
אני מתפללת,
אני צועקת,
אני כועסת על ה',
אני שמה עליו את הראש,
בא לי לקום לעוד יום,
עזבתי את כל מה שלא עשה לי טוב,
את כל מה שהרגיש לי שאני במאבק עליו,
הרפיתי,
הקשבתי לקולות הכי פנימיים שלי,
וגם לכאבים הכי גדולים שלי,
הייתי שם נוכחת,
בכיתי…
האהבה שלי לחיים רק מתגברת מיום ליום,
האהבה לבורא עולם,
האהבה לילדים שלי, לבעלי,
התשוקה לאיש שלי,
העונג והנאה נוכחים הרבה יותר בחיים!
זה כיף, זה ממלא, זה מרגש!
ולא, זה לא קורה 100% מהזמן…
אין חיה כזאת…
בהחלט יש רגעים וימים,
של מקומות נמוכים יותר,
חלשים יותר,
וזה בסדר,
זה חלק מהמסע…
ההסכמה להיות גם שם, בכאב,
היא זאת שמאפשרת אחר כך,
להתרומם לגבהים מטורפים
של אושר ועונג!
(גם ספירת העומר,
שאותה אנחנו סופרים בימים אלה,
היא מסע…
ולכל יום יש משמעות מיוחדת משלו…)
למה אני מספרת לך את זה?!
בוודאי לא כדי שתקנאי,
ותגידי אוף, אין סיכוי…
הפוך!
אני רוצה להגיד לך הכל אפשרי!
אל תוותרי על שום רצון,
על שום חלום,
באנו לעולם הזה כדי לחיות בגדול, בענק!
כדי להיות הכי גדולות,
הכי מרגישות, הכי אוהבות,
הכי חיות!
ושלא תטעי,
זה לא קסם..
יש פה מסע לעבור,
אפילו מסע ארוך..
(כל אחת לפי המקום בו היא נמצאת עכשיו…)
נכון, באנו לפה לעבוד,
או יותר נכון לתקן…
אבל אם תרצי אין זו אגדה!
שתביני,
אני הייתי אחת שלא מחוברת לעצמה בגרוש,
לא ידעתי להגיד מילה מה אני מרגישה,
הייתי עם ביקורת עצמית מפה ועד אמריקה,
שנאתי את עצמי,
הייתי בדיכאון,
הכל היה לי קשה,
נאבקתי בחיים האלה על הכל בערך…
חיי האישות היו בשבילי עוד משימה ברשימת המטלות,
תשוקה לא הייתה בכלל ברשימת הרצונות…
בזוגיות היו שנים קשות מנשוא,
אפילו את הילדים שלי לא כל כך אהבתי..
ולכן בביטחון גמור,
אני יכולה להגיד לך
יש תקווה!
הכל אפשרי!
אל תוותרי,
אל תוותרי על עצמך!
את חשובה!
ריבונו של עולם אוהב אותך אהבה עזה!
הוא רוצה בשבילך רק טוב,
אבל הוא רוצה שאת תרצי,
שאת תצעקי את זה,
שזה יבער בך,
הוא רוצה שתעברי פה,
במסע החיים האלה,
בעוצמה, בשמחה, בתשוקה!
את רוצה?!