הכאב בראש הלך וגדל
גם הכאב הרגיל בבטן היה שם…
רציתי להספיק כל כך הרבה
אבל גם הכאב לא מרפה…
טוב, אני עוצרת, מתיישבת, מקשיבה…
נושמת נשימה עמוקה
ושואלת את עצמי, מה יש שם?
התחושה היא שיש שם
איזה מקדח שקודח לי בראש…
אני מתפזרת…אני לא ממוקדת…
תסגרי את הוואטצאפ…
את לא תספיקי…
את לא תרוויחי…
די!
צעקתי לו, מה אתה רוצה?!
מספיק עם הביקורת הזאת כל הזמן…
הבנתי שהוא לא נגדי…
אבל זה לא נעים…
טוב, מה קשה לך כל כך? שאלתי אותו
פתאום הכאב בבטן גדל,
ממש משך אותי לתוכו…
העברתי את תשומת הלב אל הבטן
הייתה שם תינוקת קטנה,
מרגישה כל כך לבד, נטושה…
(גדלתי בבית ילדים, בקיבוץ…)
היא פשוט מרגישה כל הזמן
את האין, את החסר, את הלבד…
אז היא מנסה לרדוף, להשיג,
להוכיח, להיות שווה, מוצלחת
מצד שני להיות עצמאית, לא לסמוך על אף אחד!
ואוו… כל כך קשה לה…
הדמעות שטפו אותי…
פשוט נתתי לה לבכות,
לבכות את החסר שלה, את הקושי, את הלבד…
זה בסדר אמרתי לה.
ככה זה, זה לא ילך כל כך מהר החסר הזה.
וחיבקתי אותה, כל כך חזק חיבקתי אותה…
זה בדיוק! זה בדיוק מה שאני צריכה
היא אמרה ובכתה ביחד
מגע קרוב ואוהב, חיבוק עוטף ורך…
את לא לבד… לחשתי לה
אני פה, כל הזמן.
אני אוהבת אותך.
את טובה, את נהדרת
כל כך רוצה, כל כך נותנת
יש לך מלא, מלא טוב.
ועוד יהיה הרבה, יגיע כל מה שתרצי…
את לא צריכה להוכיח,
את לא צריכה לרוץ,
רק תיהי פה, ותתני, זהו…
לאט לאט הדמעות שככו
התינוקת נרגעה השקט חזר…
והכאב בראש?
את הבור מילאתי בחומר רך ונעים
אמרתי לו, עכשיו תנוח…לא צריך להספיק…
הכל ממש פה, לידך, בתוכך.
וגם הכאב הזה נרגע…
ר' שמעון בר יוחאי גילה לנו את המבט הפנימי,
על התורה, על המציאות, על החיים…
לכבוד ל'ג בעומר, תני לעצמך מתנה –
תפני רגע לעצמך,
והפני את המבט פנימה.
תתבונני באישה שבפנים,
תחבקי אותה ותגידי לה:
את טובה, את נהדרת!
את רוצה, את משתדלת!
את יקרה!
ריבונו של עולם אוהב אותך כמו שאת!
בהצלחה יקירה,
וגם אני פה אם את זקוקה לתמיכה!
באהבה רבה,
רבקה יונית