כשהייתי ילדה,
הייתי מחכה כל שנה שיחגגו לי יום הולדת..
היינו מתכנסים ביום שישי סמוך לשבת,
כל המשפחה עם עוגה חגיגית ונרות
(זוכרים שהיו פעם נרות?)
וכרטיסי ברכה,
שהיו בהם כמה דולרים מסבא וסבתא מאמריקה
(זאת הייתה האטרקציה האמיתית..)
גדלתי..
ועדיין אהבתי כשהיו חוגגים לי יום הולדת..
להיות יום אחד במרכז העניינים,
להרגיש חשובה, להרגיש אהובה..
בעלי בא מבית שבו לא נהגו לחגוג יום הולדת,
וגם הזיכרון שלו לתאריכים לו משהו..
ולכן כשהתחתנו הבהרתי לו,
שאין מצב לשכוח את יום ההולדת שלי!
שיתחיל לשנן כבר מעכשיו את התאריך הנכסף,
וכמובן שיחשוב על מתנה מדהימה..
בהמשך החיים התגלגל לידי סיפרון של חברה יקרה,
על משמעות יום ההולדת,
והבנתי כמה זה באמת יום מיוחד,
אבל מי שאמורה לחגוג אותו – זאת אני..
ואז לאט לאט התחלתי לשנות את הגישה,
לא לחכות שיחגגו לי ויפתיעו אותי,
אלא לבחור מה אני רוצה שיהיה ביום הזה,
איך אני רוצה לחגוג
את יציאת נשמתי לעולם הזה,
הבנתי שאני רוצה להתכנס,
להודות על כל השפע המדהים שקיבלתי,
ועל הזכות להיות פה עוד שנה בעולם!
הרגשתי שביום הזה אני רוצה
לתת מתנות לאחרים,
ולא שיתנו לי..
כבר לא היה אכפת לי אם חוגגים לי או לא,
וגם את בעלי, שכבר זוכר את התאריך,
שחררתי מהלחץ..
השנה האחרונה הייתה מאוד מיוחדת בשבילי,
הרגשתי שגדלתי בה המון!!
כל כך הרבה שינויים עשיתי,
בכל כך הרבה תחומים (זה לפוסט נפרד)
ממש כמו יום הולדתי ה- 43 ג'מ וגם וגם..
ולכן רציתי שגם יום הולדתי יהיה מיוחד.
תכננתי אותו כמו שאני רוצה..
רק שריבונו של עולם תיכנן לי אחרת..
קמתי הפוכה..
בהתחלה הרפיתי, שיחררתי,
ויתרתי על חלק מהדברים,
לא נורא..
אבל לאט לאט התסכול התחיל לבצבץ..
ולבסוף הוא התפרץ..
אבל למה?! למה עכשיו?!
איך אני אתחבר לעצמי?!
איך אני אודה לך כל כך?
איך אני אשמח אותך?
שאלתי את ה' יתברך..
לא הבנתי.. הוא כאילו אמר לי..
את לא צריכה לעשות כלום,
את פשוט טובה איך שאת,
ככה שוכבת במיטה,
ולא עושה כלום..
לא מתחברת,
לא מתפללת,
לא נהנית,
לא מכינה,
לא מאפשרת..
לא צריך כלום..
אבל למה ביום הולדת?! שאלתי שוב..
כי ביום הולדת שלך, הוא כאילו ענה לי,
יצאה הנשמה שלך לעולם
והתחילה את המסע שלך,
בתוך הגוף המתוק שלך
עם הנפש הנפלאה שלך,
המסע שלך בעולם – להיות את!
וככה, את פשוט את!
טובה מעצם היותך את!
לא צריכה להוכיח לי כלום,
לא תלויה בשום תוצאה, מדידה או לא מדידה..
זה מה שאני רוצה – אותך,
פשוט אותך!
את קולטת?!
שחררי, תרפי..
ממה שהיה אמור להיות,
וממה שיהיה..
זהו, תיהי את!
את המתנה!
תני את עצמך כמו שאת לעולם!
את – כמו שאת!
גם כשאת בלי כוחות,
מתוסכלת, אפילו עצבנית…
ככה אני רוצה,
ככה את טובה,
ככה את מתנה!