תשובת המשקל שלי לחודש אלול
היא – רכות
רכות לחלק הכואב בתוכי,
לילדה הקטנה
שמרגישה שהיא לא רגילה..
היא רגישה, רגישה כל כך…
כל דבר נוגע בה,
מכאיב לה..
כל דבר מכווץ אותה,
סוגר אותה..
היא מתביישת,
מתביישת בעצמה..
מתביישת שהיא כזאת..
מתביישת שהיא מפריעה לי,
מפריעה לי לחיות "חיים נורמליים"
מפריעה לי להיות מאושרת,
להיות מושלמת…
אז לכבוד חודש אלול
(והאמת שכל השנה..)
אני רוצה לגשת אליה
ברכות, בעדינות,
עם הרבה חמלה,
עם מבט אוהב ורך,
עוטפת אותה,
מחבקת אותה חזק חזק
ואומרת לה
שאני אוהבת אותה,
ככה, פשוט ככה!
כמו שהיא!
ולא, היא לא מפריעה לי בכלל!
להיפך, היא מלמדת אותי,
היא מלמדת אותי
מה זאת אהבה אמיתית,
אהבה שאינה תלויה בדבר,
אהבה, שאבא שלי בשמיים,
אוהב אותי באמת!
ככה, פשוט ככה אוהב אותי!
ואז גם הידיים
של ריבונו של עולם,
באות ועוטפות אותי
ואת הילדה הקטנה שם
שמחובקת אצלי.
עוטפות את שתינו,
וריבונו של עולם
נושק לנו בעדינות, ברכות,
ואומר לי ולה,
אני פה איתכם תמיד!
והלב נפתח
ויודע –
אני לדודי ודודי לי!
חודש נפלא אהובה!