בכל הגלים שאני עוברת בחיים,
הרבה פעמים
מרגיש לי שנאבדתי,
שאני לבד,
שאין שם אף אחד שדואג,
ובטח שאין על מי לסמוך..
(אל תפספסי את הסוף…)
ואז אני מגלה
שבאמת ריבונו של עולם
נמצא שם תמיד בשבילי,
ומי שהתרחק זאת רק אני…
ובדרך כלל
אחרי שאני חוזרת חזרה,
שבה פנימה אל עצמי,
אני באמת מגלה אותו שם,
מחכה לי,
עם חיוך, עם חיבוק ואהבה.
מה שנקרא – חזרה בתשובה.
בימים האחרונים עלה לי דימוי חזק:
ריבונו של עולם הוא כמו אבא,
שמלמד אותי, הבת שלו, לשחות.
אנחנו נמצאים שם,
בתוך הים – ים החיים,
והוא קורא לי לשחות אליו,
ואז אני שוחה,
והוא מתרחק…
ולרגע אני נבהלת…
למה אתה מתרחק לי?!
זה מפחיד, הים הזה..
ואז הוא צוחק ואומר לי,
ככה לומדים לשחות…
אני פה!
לא עוזב אותך,
משגיח עלייך בתוך הים,
ואני רוצה
שתלמדי את התנועות,
שתסמכי על עצמך,
שתאמיני בעצמך,
אז אני כל פעם מתרחק קצת,
כדי שתוכלי להתאמן,
לתרגל את השחייה,
להתחזק,
לשחות ממש טוב,
בתוך ים החיים הזה…
אבל אני כל הזמן פה,
אל תדאגי!
וכמובן שאני עושה את זה,
כי אני אוהב אותך,
ומאמין בך, בכוחות שלך,
אז תסמכי עליי,
ותרשי לעצמך לשחות בחופשיות…
ועכשיו אנחנו מתקרבים לראש השנה,
היום בו אנחנו ממליכים
את אבא שלנו – למלך.
מלך זה כבר עניין אחר,
המלך יושב שם
על כיסא המלכות,
ואני הקטנה רחוקה ממנו…
זה לא יכול להיות, אמרתי לעצמי,
זה לא יכול להיות
שדווקא בראש השנה,
אני אתרחק ממנו…
אז שאלתי אותו
איך?!
איך אני אתקרב אליך,
אבא, מלך שלי?
אז הוא קרא לי אליו,
ושם לי כתר עדין על הראש,
ואמר לי,
זאת לא שאלה בכלל,
את הנסיכה שלי!
ביתי היקרה,
ביתו של מלך מלכי המלכים,
נסיכה מדהימה!
ועכשיו כשאני המלך,
אני יכול לתת לך הכל!
כל מה שתרצי,
נסיכה מתוקה,
מה את מבקשת?
והוא נתן לי יד
ורקדנו,
ואפילו שיחקנו מחבואים,
במשחק שנקרא – החיים.
לפעמים הוא הסתתר,
ולפעמים מצאתי אותו,
אבל בעיקר נהנינו, צחקנו,
והרגשתי שוב בטוחה,
כי ידעתי שאבא שלי,
המלך,
תמיד איתי!
ואיפה את נסיכה יקרה?
מה את רוצה לבקש השנה
מאבא שלך, המלך הגדול?
תעצמי את העיניים,
תדמייני שהוא שם לך
את הכתר העדין על הראש,
ואומר לך,
אני פה,
אני שלך,
מה את מבקשת?
ותפתחי את הלב,
ותגידי לו,
תדברי איתו,
הוא שומע,
הוא פה לידך,
הוא רוצה לתת לך,
הוא רוצה
שתרגישי מחוברת אליו,
הוא רוצה שתרשי לעצמך,
להיות הנסיכה שלו,
את רוצה?!