למה הדימום הזה לא מפסיק? היא שאלה אותי. מה אפשר לעשות? אני לא רוצה לקחת עוד תרופות… ממה זה התחיל? שאלתי. הלכתי להתקין התקן תוך רחמי, אמרו לי שתוך שבוע הדימום אמור להפסיק. כבר עברו יותר משבועיים והוא עוד לא הפסיק, זה ממש מבאס…
אני מבינה אמרתי… ניסית פעם לדבר עם הרחם? שאלתי אותה. את נורמלית?! מה זה השטויות האלה?! היא מחתה בתוקף.
את לא חייבת, זו רק הצעה, עניתי לה. פשוט נראה לי שהרחם מדברת איתך… תראי אמרתי לה, הגוף שלנו הוא לא רק גוף פיזי. בהסתכלות השלמה על החיים אפשר לראות, שהגוף שלנו הוא מבנה שלם של חומרים פיזיים, רגשות נפשיים ואנרגיה רוחנית, שנושאים את הנשמה שלנו. לא את הכול אנחנו מבינות ולא עם הכול אנחנו צריכות להתעסק. בעיקר חשוב להבין שלגוף ולרגשות שלנו יש קשר הדוק, כלומר הרגשות שלנו משפיעים על הגוף וגם מתבטאים דרך הגוף. ולכן כשמשהו לא רגיל מופיע בגוף, נוכל להבין שמשהו בנפש שלנו מתבטא עכשיו דרך הגוף שלנו.
טוב, היא ענתה, אז מה זה אומר? אני לא יודעת, אמרתי, אפשר להקשיב לגוף כדי לשמוע מה הוא רוצה לספר לנו. את רוצה? שאלתי. נשמע לי הזוי… אבל בסדר, ננסה, היא ענתה.
אחרי הרפיה קצרה ביקשתי ממנה להפנות את תשומת הלב אל הרחם. כמו מה זה מרגיש שם? שאלתי. היא שתקה… לא יודעת, היא אמרה. כאילו יש איזה חרב שננעצה שם בפנים. ואיך הרחם מרגישה עם זה? המשכתי לשאול. היא בהלם! היא גם כועסת מאוד! היא אמרה, ונראה שעל פניה בעצמה הבעת הלם. אם היא הייתה יכולה לדבר, מה היא הייתה אומרת? שאלתי. היא השתהתה קצת ואז אמרה, הרחם ממש כועסת היא רוצה לצעוק, לבכות, היא אומרת: איך עשית לי את זה?! את לא מתביישת?! ככה לתקוע לי סכין בבטן ולהחליט שזהו זה, שאת לא נכנסת להריון יותר?! לקחת לי את כל המשמעות, אין לי תפקיד, לא צריך אותי יותר! היא נשמה עמוק ונאנחה… שתקנו, היה קשה להגיב על הדברים שנאמרו. עכשיו אני מבינה למה הדימום לא מפסיק, היא אמרה, זה הדמעות של הרחם. הרחם מתאבלת ולא מוכנה להתנחם…
בואי ננשום ביחד, הצעתי לה. אחרי כמה נשימות שאלתי אותה אם היא רוצה לשאול את הרחם, למה היא זקוקה עכשיו. היא הנהנה. הרחם רוצה שאני אגיד לה שזה לא נכון שאין לה יותר תפקיד בעולם. מה את אומרת? שאלתי, מה את רוצה להגיד לה? אני רוצה להגיד לה: רחם יקרה שלי, אני כל כך מבינה אותך, את הצער שלך. אבל תדעי שזה לא התפקיד היחיד שלך בעולם, זה לא הדבר היחיד שנותן לך משמעות. את פעילה, את יוצרת, את מאפשרת לי גמישות, מחזוריות, יציבות, קבלה והכלה. את כל היכולות שאת נותנת לעובר את יכולה לתת לי בעצמי, וזה תפקיד עצום, זו נתינה ענקית. ואני רוצה להגיד לך שאת עושה את זה נהדר, אז תודה, תודה רבה שאת פה בשבילי. היא נשמה נשימה עמוקה ונתנה לדמעות שפרצו, לזלוג במורד הלחי. תודה גם לך, היא אמרה לי, לא שיערתי שיש בתוכי כזאת עוצמה, כאלה רגשות, וגם כזאת מתנה.
אחרי שבוע היא התקשרה וסיפרה לי שהדימום פחת עוד באותו יום שנפגשנו, ויום אחרי זה הפסיק לגמרי.