זה היה שיעור יוגה רגיל,
עם נשימות, הקשבה לגוף,
מתיחות של שרירים והפעלה של איברים ושרירים פנימיים…
ואז המורה נתנה תרגיל בזוגות
אחת שוכבת ומרפה לגמרי,
והשנייה לוקחת את הרגל של זו ששוכבת
מרימה אותה בעדינות ולאט לאט מותחת אותה כלפי מעלה,
מותחת, משחררת, ושוב מותחת.
בהתחלה זה היה מעניין…וגם נעים…
ואז המתיחה התחזקה מעבר למה שאני רגילה לעשות לבד…
והמשיכה והעמיקה… והרגשתי איך הגוף הולך ונמתח
(בגלל שזה נעשה בזמן הרפיה, המתיחה התאפשרה)
כאילו מישהו מותח ומותח את הגבולות שלי
ואני רק מאפשרת…
וככל שזה נמשך הרגשתי
איך הגבולות של הנפש שלי
הולכים ונמתחים, הולכים וגדלים.
ממש חוויה של התארכות, גדילה, צמיחה…
זה היה כל כך מיוחד…
כואב ונעים ביחד…
הרפיה ומתיחה ביחד…
הגוף והנפש חווים ביחד
ואני רק מתבוננת ומאפשרת…
אחר כך הרגשתי כל כך פתוחה, פתוחה למה שיבוא
למה שה' יתברך יזמן לי, פתוחה לשינויים,
יצאתי מהגבולות של עצמי ונוצרו גבולות חדשים!
ואוו, זו פשוט הייתה חוויה מיוחדת ומרוממת!
אשה יקרה,
אפשר, אפשר למתוח את גבולות הנפש,
להגדיל את הכלי את המיכל,
רוצה גם? בואי תנסי!
קחי נושא אחד בחיים שלך,
דמייני שאת בתוך מסגרת של הנושא הזה.
ותחליטי על צעד אחד קטן, פצפון
שאת יכולה לעשות שם לקראת שינוי.
דמייני שאת מוציאה רגל אחת מתוך המסגרת החוצה,
זה הצעד הפיצפון שאת יכולה לעשות,
והנה כבר הרחבת את הגבול,
כבר הגדלת את הכלי!
זה ממש אפשרי, את יכולה!
מחזקת אותך בכל צעד קטן.