מי לא מכירה את הסיטואציה –
יום שישי (קצר!)
משתדלת להתחיל לבשל
כבר ביום חמישי,
עושה כל מה שצריך,
כל מה שאפשר,
ובכל זאת,
יום שישי שעה-שעתיים לפני שבת,
יש לחץ!
זה קרה לי ביום שישי האחרון.
בראש התרוצצו לי השאלות
על מה מוותרים?
למה הם לא עוזרים?
למה הוא עושה את זה דווקא עכשיו?!
הרגשתי איך העצבנות מתגברת,
איך הכעס תופס תאוצה,
עוד שניה זה מתפרץ על מישהו…
הפסקתי הכל ונכנסתי לחדר.
נשכבתי במיטה,
והתכסיתי בשמיכה עד מעל הראש.
מה קרה פה? שאלתי את עצמי
באיזו נקודה כואבת זה נגע בי?
אחרי שהות קצרה, הגיעה התשובה,
לבד
אני מרגישה פה לבד בכל הסיטואציה הזאת,
כאילו לאף אחד לא איכפת,
איך תיכנס שבת ומתי,
רק לי, נאנחתי…
היה שם משהו בגרון שהרגיש חנוק,
כאילו תקוע שם משהו.
הפניתי לשם את תשומת ליבי,
היה שם מקום, שהרגיש אשם.
אני אשמה שלא התחלתי בזמן,
שהתמקדתי בדברים הלא נכונים,
אולי בכלל לא מגיע לי,
שיהיה רגוע ונעים.
הרי יכולתי לבחור אחרת –
זאת אשמתי!
אולי בכלל כל השפע שאני מחכה לו,
בכלל לא יגיע,
כי אני לא מתנהלת נכון,
לא עושה את הדברים הנכונים.
אולי אף פעם לא יפתח לי?!
אני לא יכולה,
זה כבד לי מדי,
האחראיות הזאת
ואיתה האשמה הגדולה.
הרגשתי קטנה, מכווצת, עצובה ובודדה.
המשכתי להתייפח כשהדמעות זולגות…
את חושבת שאת פה לבד?!
שמעתי את ריבונו של עולם פונה אלי,
הרי אני פה איתך כל הזמן.
לכל מקום שאת פונה,
בכל מקום שאת נמצאת,
אני איתך.
בכל הרצונות, הציפיות,
ההתפתלויות, האכזבות,
אני שם איתך.
לפעמים מסתיר את עצמי,
נותן לך לבחור,
ומדי פעם גם ליפול.
עוזר לך לגלות את הכוחות שלך,
בתוך הקשיים.
שולח לך מתנות יקרות,
הבנות נפלאות.
אני פה כל הזמן.
רואה את ההשתדלות שלך,
את הרצון שלך,
שומע את התפילה שלך.
זה מה שנחשב, זה מה שיקר בעיניי.
הכל יפתח בזמן הנכון ובמקום הנכון.
יצאתי החוצה מהחדר,
הבית היה שטוף, המטבח נקי,
ונשארה עוד שעה עד שבת…
אז מה קרה כאן?
שאלתי את עצמי.
את עשית את ההשתדלות,
שמעתי את הקול מבפנים עונה.
רצית,
הקשבת למה שקורה בפנים,
והסכמת להרפות.
במקביל, הקב"ה ניהל את המציאות
(אין לי מושג איך…)
ודאג לתוצאות.
זה קשה דווקא ברגעי השיא של הקושי,
להסכים לעצור, להתבונן פנימה אל הקושי,
ופשוט (כמה זה לא פשוט..)
לקבל את עצמי, עם מה שקשה לי עכשיו.
אבל זה כל כך אמיתי ומשתלם.
הצעה שלי:
להתחיל בקטן.
רק להתרגל לעצור.
כשאת מרגישה שרגש לא טוב מתחיל לעלות,
לעצור! זה המון.
(ולא, רק להספיק עוד משהו…)
מתוך ההשתדלות הזאת,
ה' יפתח לך פתח חדש באותו זמן.