במסגרת עבודתי, אני נפגשת עם נשים רבות לקראת לידה, ואין כמעט אשה שלא עולים אצלה חששות, מתחים או פחדים. רבות אנחנו מתחבטות בשאלה למה תהליך הלידה, מצד אחד, כל כך רוחני וגבוה (הבאת נשמה חדשה לאויר העולם) ומצד שני מלווה בכל כך הרבה כאב ואפילו פחד?
מה העניין של הכאב הזה? האם הוא רק עונשם של הנשים אחרי חטא חוה או שיש לו מטרה?
ה"שפת אמת" (וישב תר"מ) מביא בשם הבעש"ט: "מן המיצר קראתי י-ה.." כי הבורח בעת צרה הוא כאשה עוברה שכל מקום שבורחת העיבור עימה. כן כל עצב, שצריך להיות נולד תולדות מזה… ואין צריך לסלק עצמו מזה. רק למצוא העזר והתולדות מתוך המיצר… והוא ללמד לכל בני ישראל שלעולם נמצא הרפואה תוך המכה…"
כשאדם חש שהוא במיצר, בין אם זה כאב נפשי, רגש קשה ובין אם זה כאב פיזי, הרצון הראשוני שלנו הוא – לברוח! לא להיות שם. השפת אמת משווה בין אדם שקשה לו לבין אשה מעוברת: אי אפשר לברוח מן הקושי כמו שאי אפשר לברוח מהעיבור.
למה?
כי הקושי שהאדם חווה, הוא פנימי (גם אם זה מול מקרה חיצוני, אדם אחר וכו'). זה כמו לברוח מעצמך, אי אפשר!
אז מה כן? להבין שמכל קושי, מכל כאב, משהו מתקדם, משהו מתברר, משהו נולד! ובמילים אחרות: לכאב הזה יש מסר, משהו שהוא בא לומר לי, ללמד אותי, לקדם אותי, להעלות אותי. הכאב הזה הוא טוב והוא נשלח במיוחד בשבילי! מתוך ההבנה הזו, לא ארצה לברוח מהכאב. במקום להתנגד לכאב, ארשה לו להיות נוכח שם, אסכים להקשיב למה שהוא בא לומר לי. מותר גם לפחד ולבכות, זוהי גם דרך בה אני מרשה לכאב הזה פשוט להיות בתוכי, בלי התנגדות. אח"כ – מומלץ לנשום, להרפות ולהקשיב, כי דוקא שם בתוך החושך, הפחד והכאב – נמצאים אוצרות יקרים שה' רוצה שאגלה (כאמור: "לעולם נמצא הרפואה תוך המכה").
אם נאפשר לעצמינו לצלול פנימה לתוך הכאבים – נזכה לחוות לידות רבות: לידה של רצון חדש, לידה של כוחות והתמודדות, לידה של קבלה, לידה של הרפיה, לידה של שמחה, לידה של תפילה, לידה של אמונה וקשר מחוזק עם בורא עולם.
אשה לאחר לידה אמרה לי שהעבודה שעשינו "פתחה תהליך חשוב של ההתמודדות עם פחד ולחץ בלידה אבל גם בהקשר יום-יומי רחב הרבה יותר". אשה נוספת אמרה שהתהליך שהיא עברה נתן לה להאמין שיש בה כוחות ושהיא מסוגלת לא לפחד מעצמה ומהכאבים.
כמובן שבלידה אמיתית הדברים מקבלים משנה תוקף – כי בעז"ה המשבר מוליד תינוק!! והכאב כשמו כן הוא: ציר – שליח שבא לקדם אותי, ראשית – להולדת התינוק ושנית – להעלות אותי מעלה מעלה אל ה' יתברך (כי הוא המוליד האמיתי). בבחינת: "מבשרי אחזה א-לוה" (איוב י"ט), שדוקא מתוך הכאב הגופני (שהוא עוצמה אדירה), אני יכולה לזכות להתקרב אל ה' יתברך ממש! להתפלל מעומק הלב ולהרגיש את השפע יורד.
לידה היא זכות והזדמנות! הזדמנות להיפגש עם הכאב ממקום אחר, מקום מאפשר, מקום מקשיב, מקום מקבל, פותח פתח לכל החיים.
ואם עוד לא נפלה לידיך הזכות, יש לך אפשרות לבחור להקשיב לכאבים העכשוויים ולזכות ללידות אחרות, משמעותיות, מיוחדות, מצמיחות, פותחות, מקרבות אותך לריבונו של עולם.