דווקא מתוך הכאב של יום הזיכרון,
ואל תוך הצמיחה של יום העצמאות,
אני רוצה להגיד לך משהו מלב אל לב:
באנו לעולם הזה כדי לחיות
את החיים האלה בגדול,
אפילו יותר מזה,
לחיות פה בענק!
(נכתב בלשון נקבה אבל כמובן זה נכון לכל אדם)
לכל אחת בעולם הזה
יש משמעות מיוחדת,
כל אחת תורמת
את התו הייחודי והחד פעמי שלה
למנגינה האינסופית הזאת…
וכל אחת שאינה, היא חסרה, וזה כואב..
אבל כל אחת שפה,
היא פה, כדי להיות הכי היא,
שהיא יכולה!
רק אם כל אחת תהיה היא באמת,
היא תוכל לעשות פה,
את השליחות המיוחדת שלה,
היא תוכל להביא את האור המיוחד,
שרק היא יכולה לתת לעולם,
ויחד עם זה כמובן,
היא תהיה מאושרת!
היא תפרח, היא תצמח,
וכל הסביבה שלה תהנה
מהריח המיוחד שלה!
אז אל תפחדי
להכיר את עצמך באמת!
להקשיב לקול הפנימי שלך,
לתת מקום לרצונות שלך,
לרגשות שלך,
לפחדים שלך..
נכון, זה יכול להיות כואב..
יכול להיות שתיפגשי עם
מקומות חשוכים ולא נעימים…
אבל זה חלק מהדרך
זאת הדרך היחידה לעצמאות,
ואם לדייק, זאת הדרך היחידה לעצמיות!
לעצמיות המיוחדת שלך,
שבאת להיות אותה פה בעולם,
זה לא מותרות,
זה זכות שהיא חובה!
כי אחרת בשביל מה אנחנו כאן?
יאללה, רוצים גאולה עכשיו!
רוצים שינוי פנימי אמיתי!
