"עוף גוזל חתוך את השמיים.. "
הגוזלית שלי חותכת עכשיו את השמיים בדרך לשליחות בבית חבד בתיאלנד (קוסמוי) לתשעה חודשים!!!
כששאלו אותי איך זה, אמרתי שאני לא קולטת..
כשליווינו אותה לשדה תעופה, עדיין לא קלטתי..
כשחיבקתי אותה לפני שנפרדנו, האסימון התחיל ליפול, והדמעות התחילו לבצבץ..
עכשיו כשאני רואה את החדר הריק שלה, כשאני נוסעת בדרך, ונזכרת מה נעם הייתה אומרת כשהיינו עוברים פה…
עכשיו זה כואב!!! עכשיו זה חסר!!!
פתאום נפער בי בור ענק!! שמגלה לי כמה היא מילאה אותי,
כמה הנוכחות שלה בחיים שלי הייתה משמעותית!
ושלא תבינו לא נכון, היא בכורה קלאסית שמתכסחת עם ההורים שלה הרבה..
אבל פתאום, אני מבינה כמה אני אוהבת אותה! כמה היא תחסר לי!
כמה זה מפחיד לתת לה לעוף לבד, רחוק, מהכנפיים המגינות של אבא ואמא…
לסמוך עליה, לבטוח, להאמין שהיא יכולה, שהיא גדולה, שהיא תעוף הכי טוב והכי גבוה!!!
והאמת שזה מעמיד את החיים במקום שונה, המבט על הילדים שלי, פתאום יותר אוהב, יותר מקבל, אני רוצה להיות איתם, לחבק אותם, להנות מכל רגע איתם..
הפרופורציות משתנות..
כנראה לפעמים צריך להתרחק כדי להתקרב❤
אז עופי ציפור שלי, ביתי הבכורה והאהובה!
עופי גבוה, עופי למעלה למעלה!
אנחנו סומכים עליך! אנחנו מאמינים שתגיעי רחוק, למקומות טובים ונפלאים!
אוהבים אותך וגם מתגעגעים מאוד❤