לא יודעת מה איתך… אבל אותי שנה חדש מלחיצה…
לסכם מה עשיתי, במה התקדמתי,
ולברר עם עצמי מה אני רוצה ולאן אני שואפת…
לקבל החלטות בחיים, וגם בתוכי פנימה…
אז אתמול זה כבר הציף אותי,
והרגשתי שהדיכאון משתלט עלי..
עצרתי הכל ויצאתי להליכה (ככה אני נרגעת…)
אחרי שנתתי לדמעות לעלות ולנקות אותי,
הרגשתי שה' אומר לי:
איך שאת עכשיו, זה הכי טוב!
אני יודע כמה את מתאמצת ומשתדלת,
ורק נראה לך שאת לא מצליחה…
זה המבט העכשווי, הרגעי.
קחי נשימה, ותסתכלי במבט גדול יותר
על כל הדרך, על ההתקדמות שכבר התקדמת,
וגם לאן שעוד תגיעי.
וואו… כמה שהייתי צריכה את זה,
שמישהו יזכיר לי מה זה באמת ראש השנה!
חז"ל לימדו אותנו שכשתוקעים בשופר בראש השנה,
ה' עובר מכיסא של דין לכיסא של רחמים.
בדין יש את מה שכאן ועכשיו, וזהו!
ברחמים יש תהליך, יש דרך,
הדברים כל הזמן בהתהוות אינסופית.
כמו עובר ברחם (רחם מלשון רחמים)
שכל רגע גדל ומתהווה.
ואז מה שאני עכשיו – זה בסדר!
ולכן אפשר גם לנשום, להרפות,
לתת למלך מלכי המלכים
לנהל את המלוכה שלו ואותי בתוכה.
איזה כיף שיש ראש השנה!
איזה כיף שיש דרך!
מדהים לראות מאיפה התחלתי,
וגם שיש עוד הרבה לאן ללכת.
מברכת אותך במסע משמח ומרגש,
בדרך המיוחדת שלך!
וגם בהכנות לראש השנה (הפנימיות יותר ופחות)
מצורף פה סרטון לראש השנה, כדי להתחזק, ולקבל כוחות לשנה החדשה
שנה טובה מלאת במתיקות ואהבה לעצמך ולעולם!
ממני באהבה רבה!
רבקה יונית