ואו.. המילים האלה,
כאילו החליקו לי מהפה בלי מחשבה,
אבל ברגע שאמרתי אותם,
הרגשתי כזאת התכווצות חזקה בבטן…
כמו שנפרץ איזה סכר בתוכי, של בכי ודמעות,
אבל גם של הבנה חזקה שפרצה החוצה בבת אחת.
שני חיילי צה"ל נהרגו הלילה,
אחד היה אח של חברים שלנו, והשני בן של בן דוד שלי.
בבת אחת כל התחושות התערבבו…
תחושה שאני קטנה, לא יודעת ולא מבינה כלום.
עם תחושה של הכרת תודה, על כל הטוב שיש לי ברגע זה,
כי זה לא מובן מאליו…
ביחד עם תחושת הגודל שיש בתוכי, ושאני רוצה לתת לעולם.
כל זה, כמובן, בין ראש השנה ליום כיפור,
בין המלכת ה' בעולם ליום הטהרה.
שאלתי את ריבונו של עולם,
מה אתה רוצה להגיד לי?
מה אני צריכה לעשות עכשיו,
ובכלל מה אני צריכה לעשות בעולם הזה?
תראה לי, תכוון אותי..
ואז פתאום יצאו ממני המילים האלו:
להציב רף גבוה, להאמין, לחבק!
וואו, הרגשתי שזה פשוט כל התורה כולה!
וזה נכון לכל החיים שלי,
לקשר שלי עם הילדים שלי, לקשר שלי עם בעלי,
לקשר שלי עם עצמי ולקשר שלי עם ריבונו של עולם.
להציב רף גבוה –
זה אומר לתת לרצונות ולחלומות שלי דרור,
לא לפחד לבקש דברים גדולים,
להגיד במפורש את ההכי טוב שאני רוצה!
(מריבונו של עולם, מעצמי, מבעלי, מהילדים…)
להאמין –
לא לפחד להאמין שזה באמת יקרה!
להאמין שזה יקרה בדרך הנכונה,ולאו דווקא בדרך שלי…
הרבה פעמים, כדי להגן על עצמי מאכזבה, מפגיעה,
אני מעדיפה לא להאמין (ואז גם לא להתאכזב ולהיפגע…)
כן, להאמין שריבונו של עולם רוצה בשבילי את הכי טוב!
שאני יכולה את הכי טוב,
שבעלי רוצה בשבילי את הכי טוב,
שהילדים יכולים להיות הכי טובים.
וגם אם זה לא יקרה כמו שאני תיכננתי,
אני יודעת שבאמת זה הכי טוב בשבילי!
לחבק –
פשוט כל כך (כמה שזה לא פשוט…)
לחבק ולאהוב –
את עצמי, איך שאני, עם מה שיש בתוכי עכשיו.
את בעלי כמו שהוא, את הילדים כמו שהם,
את ה' יתברך, כמו שהוא נגלה אלי עכשיו.
ולתת לו לעטוף אותי בחיבוק אינסופי רך ואוהב.
וזה פשוט נוסחה מנצחת!
זה גם עושה הרגשה טובה ונעימה בתוכי,
וגם נותן כח להסתכל קדימה, לא להתייאש, לא להיתקע,
להמשיך כל הזמן להתקדם אל עבר היעד שלי,
ולהיכנס לשנה החדשה וליום הכיפורים בטהרה מחודשת!
שנה טובה ומתוקה,
שיתגשמו כל משאלותיכן לטובה!
ממני באהבה רבה,
רבקה יונית