אז נחתתי אתמול בערב בבית.. ונחתה עלי המציאות.. החיים שהיו לי.. החיים שהשארתי פה.. מצד אחד, הכל כל כך מוכר.. ומצד שני מוזר.. וגם.. מבהיל.. מבהיל לחזור בדיוק לאותו מקום שעזבתי.. לאותם דפוסים.. לאותם משימות.. קמתי בבוקר, והרגשתי נורא.. הכל היה לי כבד, קשה… הבטן התכווצה באימה.. אין לאן…
אז חוץ מלהתארגן לחג בשפיות, וחוץ מלהחליט איזה עוגת גבינה אני מכינה.. יש עוד הכנה מאוד חשובה – הכנת הלב.. מה הכוונה? אנחנו עומדות לפני חג השבועות, חג מתן תורה. יש קדושה מיוחדת לזמן הזה, כל שנה מחדש, ואם אני עסוקה רק בהכנות החיצוניות, אני עלולה לפספס את הזמן…