עם השינויים הגדולים שאת חווה בהריון (ואחרי לידה), מתרחשים גם שינויים בכוחות הנפש, וממילא גם בקשרים הבינאישיים שלך. למשל בזוגיות שלך. הרבה פעמים זה מציף כל מיני קשיים, שהיו יותר חבויים ועולים עכשיו על פני השטח. או פשוט יוצר קשיים חדשים,בגלל מציאות חדשה שעד עכשיו לא הייתם צריכים להתמודד איתה…

הצטרפות של תינוק חדש למשפחה מערערת את המאזן המשפחתי שהיה קיים עד עכשיו. כל אחד זז קצת… כמובן שלנו כהורים זה מאוד משמעותי, אבל אם זו לא לידה ראשונה, גם על הילדים שלנו זה משפיע, ובעיקר על הילד הקטן במשפחה, ואם הוא הבכור אז זה אפילו משפיע עליו יותר…

אני שומעת הרבה את המשפטים הבאים: אני כל כך רוצה לידה טבעית, למדתי, התכוננתי, התאמנתי, אני רוצה להרגיש את הלידה, להיות שותפה!
לידה טבעית? לא תודה! תנו לי אפידורל, ושלום על ישראל.. אין לי כוח לסבול, אני לא עומדת בכאבי תופת האלה.. כל אחת באה ללידה עם הגישה שלה, ויש גם כאלה שמתלבטות.. והרבה פעמים גם לאלה שמחליטות, המציאות קובעת אחרת…

את מכירה את זה שהגב כואב ואת בקושי זזה… ואת זה שאת חייבת להתפנות למרות שהיית שם לפני עשר דקות… ועל החום אני בכלל לא מדברת…
(אני פעם ישנתי עם בקבוק קרח בין הרגליים…) ומה קורה בלילה… מצליחה לישון?

בזמן האחרון אני שומעת הרבה על לידות בית. בדרך כלל, בעקבות חוויה לא נעימה שעברו בבית חולים, נשים מרגישות שהן רוצות לעבור חוויה אחרת, מתקנת… אז איך מגיעים אחרת ללידה בבית חולים?