מתחילה, מפסיקה.. מתחילה שוב, אין לי כח.. מחליטה משהו, ושוב עוברת לדבר אחר.. תפוסות הכתפיים, כואב הגב.. חסרת שקט.. חסרה שמחה. הילדים שואלים משהו, עונה בעצבנות.. זה לא סיפור מתח.. זה הסיפור שלי.. אז עצרתי להתבונן (כי אני לא יכולה למשוך ולמשוך… כשאני מבינה שמשהו מאותת, אני מבינה שבשביל לקבל…
ככל שמתקרבים לפסח (זמן חירותינו..) עלולים להיכנס יותר לשעבוד הפנימי.. יותר לחץ, יותר מתח, יותר עצבנות, יותר ויכוחים, יותר דרישה, יותר ביקורת… בזמן הזה אני נזכרת במה שאני אומרת כל יום בבוקר כשאני רק פותחת את העיניים: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".…
וואי.. בקושי קמתי היום.. הכרחתי את עצמי לקום ולעשות הליכה, אבל מצאתי את עצמי גוררת את הרגליים.. תחושת כבדות בכל הגוף, כתפיים תפוסות, בטן מתהפכת.. הסוף של זה היה אחרי כמה שעות, עם שחרור מדהים והקלה עצומה! רוצה לשמוע איך זה קרה..? עצרתי.. שאלתי את עצמי מה קרה? התשובה לא…
דברים נפלאים קורים לי – רבתי עם בעלי.. הבת שלי עברה תאונת דרכים.. הבן שלי חולה מרוב שהוא לא רוצה לחזור לישיבה… נשמע לך קצת הזוי?! מה נפלא בכל הדברים האלה?! אני אסביר – הדברים האלה מציבים לי מראה ומשקפים לי את היכולת לבחור. לבחור להסתער על החיים בכל הכח,…
עמדתי שם בצפיפות בין המוני הנשים שהיו שם ובכיתי… אימא רחל, רק את מבינה מה זה צער של אימא, כאב של אימא, על הילדים שלה. בדאגה לשלומם, לבריאותם, לשמחתם. כמה היא מוכנה למסור את נפשה למענם! כמה קשה כשהם מתרחקים, כשהם מתבלבלים, כשהם מאבדים את הדרך… את שנמצאת על אם…
וואו! אני מתרגשת! אני ממש הולכת בדרך שבה הלך אברהם אבינו. טוב, הוא כנראה לא ממש דרך על הכבישי אספלט שלנו.. אבל פה באלון מורה הוא עבר, בשביל הזה שהלכתי בו היום. זה היה בשבע בבוקר, כשרק מתחילים להרגיש את התכונה, שעדיין יש את השקט, ועדיין אפשר להנות מהצלילות של…
יש ימים כאלה שכלום לא הולך.. ואני מרגישה שאני כישלון… אתמול היה יום כזה – הבן שלי לא הרגיש טוב ונשאר בבית, אני לא הרגשתי טוב (בגלל שהוא נשאר בבית.. חחח..) המהלך שניסיתי לעשות בעסק לא הצליח (לפחות בעיניים העכשוויות שלי..) בעלי איחר ואז נזכר שיש לו משהו שהוא קבע…
ואו.. המילים האלה, כאילו החליקו לי מהפה בלי מחשבה, אבל ברגע שאמרתי אותם, הרגשתי כזאת התכווצות חזקה בבטן… כמו שנפרץ איזה סכר בתוכי, של בכי ודמעות, אבל גם של הבנה חזקה שפרצה החוצה בבת אחת. שני חיילי צה"ל נהרגו הלילה, אחד היה אח של חברים שלנו, והשני בן של בן…
לא יודעת מה איתך… אבל אותי שנה חדש מלחיצה… לסכם מה עשיתי, במה התקדמתי, ולברר עם עצמי מה אני רוצה ולאן אני שואפת… לקבל החלטות בחיים, וגם בתוכי פנימה… אז אתמול זה כבר הציף אותי, והרגשתי שהדיכאון משתלט עלי.. עצרתי הכל ויצאתי להליכה (ככה אני נרגעת…) אחרי שנתתי לדמעות לעלות…
אני לא יכולה… זה גדול עלי… בשביל מה עשיתי לעצמי את זה…? את רואה שאין לך סיכוי להצליח… אלו הקולות שאני שומעת בתוכי בזמן האחרון.. טוב, לא רק.. גם קולות הפוכים, שמעודדים, שמאמינים, שבטוחים שאני אצליח. את בטח שואלת את עצמך על מה מדובר, אז אני אשתף אותך – אני…
