בשבוע שעבר שמעתי שיחה של חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו.
הדיבור של חני קולח, יש לה גם כשרון משחק לא חבוי, בקיצור היה מרתק.
אז למה היתה לי כל הזמן תחושה פנימית, שלא מתאים לי לשמוע את השיחה הזאת?
וקול ששאל, אבל איך זה קשור לחיים שלי, כל המפעל הענק שם?
למחרת בבוקר גיליתי את התשובה.
קמתי עם כאבי בטן ושילשולים, הגוף שלי ידע בדיוק מה הרגשתי באותו ערב…
היתה לי הבנה שבעקבות השיחה, הרגשתי כזאת קטנה… לא משמעותית בכלל!
הייתי יכולה להזדחל למיטה, ולשקוע בבריחה עמוקה..
אבל בחרתי להתיישב, ולהקשיב לכאב שבבטן.
היו שם תסכול וייאוש. שוב הכאבי בטן האלה…
ניסיתי להיכנס פנימה יותר ולהקשיב לדבר האמיתי…
אבל היה שם משהו שלא איפשר, אין כניסה!
הבטן כמו אמרה לי:
רגע לאן את הולכת? מה את בורחת פנימה? מה איתי, לא מגיע לי יחס? לא מגיע לי שתקשיבי לי?
אוף… אין לי כוח לזה, עניתי לה.
עוד פעם לשמוע את כל הקושי, את התסכול והייאוש..
אני רוצה להתקדם כבר, למה זה לא יכול להיות פשוט? למה הכל עם קשיים וכאבים?
למה אי אפשר להתקדם מתוך טוב?
לא רוצה, אין לי כוח! אני רוצה להיות סתם אחת, עם חיים פשוטים ובלי כאבים!
עניתי ונתתי לדמעות לזלוג…
אחרי שהייה קצרה ואנחה כבדה, אמרתי לבטן, בואי נחזק אחת את השניה, תספרי לי, מה המתנה שלך בשבילי?
משמעות! היא ענתה.
משמעות זה כוח שממלא אותך מבפנים, ומחבר אותך בקו ישיר לקב"ה.
להיות משמעותית זה לא קשור לאחרים, זה לא קשור למה שאת עושה או לא עושה.
זאת הוויה פנימית בפני עצמה, זאת התמלאות פנימית של הנשמה, וזה בא קודם, מתוך נתינת מקום לעצמך.
מתוך זה אפשר לתת גם לאחרים.
ה' נותן לכל אחת את הכוחות והכלים, שאיתם היא תוכל לתת, ומזמן ופותח לה את הדרכים המתאימות לה.
זאת המתנה שה' שולח דרכי – משמעות!
משמעות שבאה מתוך אמת, לא טיוח ובריחה…
מתוך הקשבה וקבלה פנימית, קבלה של מה שה' נתן לך, בדיוק כמו שאת,
ולא נתן לאף אחת אחרת בכל הבריאה כולה!
אני מברכת אותך שתתמלאי במשמעות פנימית אמיתית,
מתוך הקשבה, קבלה ואהבה של מי שאת, כמו שאת, עכשיו!