בתקופה האחרונה אני מרגישה
שה' לא הולך איתי לאן שאני רוצה…
(מסתבר שה' לא עובד אצלי, איזו אכזבה…)
לכל כיוון שאני פונה אליו,
אני נתקלת במחסום, בהתנגדות.
כאילו אומרים לי:
לא תקבלי, אי אפשר…
הגוף לא משתף פעולה,
אין כסף, אין כוחות, בעלי מתנגד…
אז לאט לאט הבנתי,
שה' מזמן לי פה פתח חדש,
של שמחה ביש העכשווי.
כי אם זה מה שה' נותן לי עכשיו,
כנראה שזה מה שטוב לי עכשיו.
בשבוע שעבר קלטתי שיש לי דלקת בדרכי השתן.
למי שלא מכירה,התחושה היא,
שכל הזמן צריך להתפנות,
או לחלופין שכל הזמן צריך להתאפק…
הבנתי שהגוף מאותת לי,
הוא רוצה שאקשיב לו.
כנראה שיש פה מסר בשבילי.
באחד הבקרים, כשהיה שקט בבית,
התישבתי על הספה,
וישר הרגשתי את התחושה המוכרת,
של צורך להתאפק.
נשמתי נשימה עמוקה,
והפניתי את תשומת ליבי פנימה אל הגוף.
היתה שם תחושה של התאפקות,
התאפקות כללית בחיים שלי עכשיו,
עצירה של כל הרצונות.
היה שם משהו שרצה להתפרץ החוצה,
והרגיש שהוא לא יכול, הרגיש חסום.
היתה שם הבעה של כאב גדול,
כלפי ריבונו של עולם –
מה, אתה לא אוהב אותי?!
אין לך אמון בי, ברצונות שלי?!
נאנחתי בכבדות ושתקתי.
ואז הגיעה השאלה הקבועה –
למה את זקוקה שם עכשיו?
אני רוצה להרגיש,
שאני לא לבד פה בעולם,
נאנחתי שוב, ושתקתי.
ואז הגיעה הבנה נפלאה,
מלווה בחיבוק גדול,
שריבונו של עולם שלח לי.
ילדתי היקרה,
אני אוהב אותך,
ואני זה שחוסם לך את הדרך,
זה בשבילך, לטובתך.
הרצונות שלך,
הם הדרך הרגילה שלך להתנהל בעולם,
ככה את מכירה ויודעת.
אני רוצה שתמצאי דרכים חדשות,
שתגלי יכולות נסתרות בתוכך.
יש לך כוחות,
לאתגרים חדשים שאני שולח לך,
את תגדלי מזה, תצמחי מזה.
תחזקי ותרחיבי את הכלי שלך -הנפש שלך.
תגלי תעצומות נפש חדשות.
כדי שתוכלי לקבל עוד ועוד שפע.
היתה בפנים תחושה,
של גזע שהולך ומתעבה,
וממנו יוצאים עוד ועוד ענפים,
ומהם עולים וצומחים
עלים רעננים ופרחים מאירים.
תחושה של ליבלוב ופריחה,
ביחד עם חוזק ויציבות.
תודה ה',
שלא כל מה שאני רוצה אני מקבלת…!
אני מזמינה אותך השבוע להתבונן,
על המקום, המאוכזב והמתוסכל בתוכך,
המקום שלא מקבל את מה שהוא רוצה.
לעצור לרגע, ולהקשיב לקולות הפנימיים.
(אפילו לקחת דף ועט ולכתוב)
מה אני מרגישה שם?
מה הכי קשה לי בזה?
למה אני זקוקה עכשיו?
מה המתנה של זה עבורי?
מאחלת לך לגלות שפע חדש בתוכך!