זהירות, את עלולה להזיל דמעות התרגשות,
אם תקראי עד הסוף..
קחי בחשבון 😅
זה התחיל בפורים..
באותו יום, ביחד עם העוצמה הגדולה,
ליווינו לעולמים בן של חברים שנפטר מסרטן.
זה היה מטלטל..
אבל זאת הייתה רק ההתחלה..
כמה ימים אחרי זה,
הבן שלי נכנס לבידוד,
כי הוא היה ממש צמוד לחולה קורונה.
זהו, הקורונה הגיעה אלינו..
האיום היה ממשי..
נשים לא רצו לבוא לטיפולים,
הקורסים הפסיקו…
לא הייתה פרנסה..
הילדים היו בבית כל היום,
אין שקט, אין שגרה…
החוסר אונים הציף…
האדמה נשמטה לי מתחת לרגליים,
אין במה להיאחז, אין שליטה…
בהתחלה השתתקתי..
אחר כך נשמתי..
הקשבתי לכל הקולות, הפחדים..
נתתי מקום לכל הרגשות.. בכיתי..
ושוב נשמתי..
למה את זקוקה עכשיו שאלתי?
לחיבוק, לעטיפה, לשמירה..
של מי?
של ריבונו של עולם,
כי עכשיו זה ברור,
שרק הוא פה באמת קובע, מכוון, דואג לנו..
ורק עליו אפשר לסמוך!
נשמתי את הידיעה הזאת לתוכי,
את החיבוק האינסופי של אבא שבשמיים..
ועכשיו מה?
עכשיו אני מבינה שאני לא תלויה בכלום!
לקחו לי הכל..
את החופש..
את השליטה (המדומה..)
את הפרנסה,
את השגרה,
את הידיעה מה הולך להיות,
את המשפחה המורחבת,
את החברות, את המפגשים האנושיים..
נשארה לי המשפחה שלי (שלפעמים גם מהם אני רוצה לברוח…)
ונשאר לי את עצמי!
את עצמי אף אחד לא יוכל לקת ממני!
את הרצון שלי,
את הבחירה שלי,
את השמחה שלי,
את החירות הפנימית שלי,
אף אחד לא יכול לקחת!
זאת המתנה הכי גדולה שקיבלתי אי פעם בחיים!
איזו מתנה אדירה לכבוד חג החירות!
ובאמת, זאת הייתה יציאה אמיתית מהמיצרים!!
כל כך הרבה זמן רציתי
לשתף נשים במתנה הענקית הזאת ולא יצא…
והיום כשקמתי אמרתי לריבונו של עולם,
אם אתה שולח לי סימן שזה חשוב,
אני מפנה לזה זמן..
והוא שלח..
פתחתי ספר עם פירושי השפת אמת לפסח וזה מה שיצא:
מחר בערב, נחגוג את שביעי של פסח.
בזמן הזה אחרי שכבר יצאו ממצרים,
הגיעו בני ישראל לים סוף ולא ידעו מה לעשות…
המצרים מאחוריהם, הים לפניהם,
אין לאן לברוח… חוסר אונים…
(תחושה מוכרת?!..)
לפי המדרש קפץ נחשון בן עמינדב לים,
ורק כשהמים הגיעו לו עד לצאוור, נקרע הים.
לפי מדרש נוסף, ריבונו של עולם,
בקע את הים לשתיים עשרה חלקים,
שביל לכל אחד משתיים עשרה השבטים.
ומה אומר השפת אמת?
שמכאן אנחנו לומדים,
שכמו שכל שבט הוא מיוחד
ולכן היה ראוי לקרוע לו את הים,
כך כל אחד ואחד מעם ישראל,
הוא מיוחד וראוי לקרוע בשבילו את הים!
וכמו שכל שבט קיבל את השביל שלו,
כך לכל אחד בעם ישראל יש את השביל המיוחד שלו,
שבו ריבונו של עולם מוליך אותו,
וקורע לו את הים!
את מבינה את זה?!
את, את מיוחדת!!
אותך ריבונו של עולם אוהב,
אותך הוא רוצה!
ממש איך שאת עכשיו!
עם המתחים, עם הפחדים,
עם העצבנות, עם הכעסים,
עם ההתרגשות,
עם הרצון, עם הציפיה!
לך הוא דואג,
אותך הוא מוביל בשביל המיוחד שלך!
לך הוא רוצה לקרוע את הים!!
ממש עוד מעט..
את מוכנה?!
מוכנה לקפוץ למים הקרים,
ולסמוך על ריבונו של עולם,
שיקרע לך את הים הספציפי שלך?!
אם כן,
אז בואי נעשה את זה ביחד עכשיו..
תעצמי את העיניים..
כן, כן.. עכשיו!
אל תגידי יותר מאוחר,
אין לי זמן…
זה לא מתאים..
אם היה לך זמן לקרוא עד כאן,
אז את יכולה באמצע הבלאגן,
לעזוב הכל, להיכנס רגע לחדר,
לעצום עיניים, לנשום עמוק…
ולצעוד איתי, לעבר הים..
את באה?
עכשיו תנשמי,
ותדמייני, שאת עומדת לפני הים,
ומתחילה לפסוע פנימה…
אולי זה מתחיל להיות עכשיו מפחיד..
זה בסדר, קחי את הפחד,
תני לו יד ותמשיכי ללכת…
ואז פתאום,
הים נבקע,
במיוחד בשבילך!
שטיח אדום נפרש בשביל המיוחד שלך,
וריבונו של עולם אומר לך:
חיכיתי לך, יקרה שלי,
אהובה שלי,
אני כל כך שמח שבחרת להיכנס לים,
למרות הפחד..
השביל הזה הוא רק שלך,
תקשיבי לרצון המיוחד שלך,
הוא יוביל אותך בדרך הנכונה,
הדרך שאני מתווה לך,
דרך הרצון שלך,
דרך הכוחות שלך,
דרך הרגשות שלך,
את מיוחדת, את אחת ויחידה!
אני לא מוותר עלייך!
תנשמי את הכח הזה לתוכך,
את מדהימה!!
יש לך חוזק פנימי
ואת זה אי אפשר לקחת ממך!!
אהובה שלי,
חג גאולה שמח!