היום בכיתי המון על צער השכינה, וצער עם ישראל.. על הקושי והכאב מהמרחק שנוצר בינינו לבין ה' יתברך… זה הרגיש לי שהשכינה ממש בוכה איתי… כי הכאב על המרחק בין העם לאלוקיו, הוא שיקוף של כאב הריחוק בין איש לאשתו.. ואני נפגשת כל כך הרבה עם נשים שכואבות את הכאב…
למה זה כל כך מסובך?! מה הבעיה? איש + אישה + חשק = חיבור… למה חשק זה כזה דבר פתלפל וחמקמק?! אוף.. זה כל כך מתסכל! וכמה קשיים ומתח זה מכניס לזוגיות… הוא רוצה ואני לא… אני רוצה לרצות… וזה לא קורה… הגוף לא מתגייס למשימה.. הלב לא נפתח……
את לא רלוונטית עכשיו, את יודעת?! כלומר לא את, את.. הנושא הזה, מיניות.. זה לא מתאים עכשיו… אנחנו במלחמה! חצי מהגברים בכלל לא בבית… אנחנו נלחמים על הקיום… כל כך הרבה כאב, אבל, ושכול… את מי זה מעניין מיניות עכשיו?! שניה, בואי נחזור רגע אחורה.. תגידי, מה זה מיניות? מיניות…
