הרגשת פעם שנחרב לך הבית..? שאין לך כוח יותר למריבות האלה..? שאת מיואשת..? אז אני הרגשתי את זה הרבה פעמים, במשך (כמעט) 26 שנות נישואי… אבל הפעם שבאמת נשברתי בה, הייתה כשהיינו נשואים בערך ארבע שנים, ניסינו לדבר על אחד הקשיים שלנו, והרגשתי שאין סיכוי שאי פעם משהו יקרה…
אחרי 25 שנות נישואין הבנתי: זוגיות היא בחירה אהבה היא תוצאה של אותה בחירה בטחון מגיע דווקא מהקשר שלי עם עצמי.. ותשוקה באה על גבי הבטחון והאהבה, מתוך רשות.. רשות להתחבר פנימה אל עצמי רשות להקשיב לתחושות הגוף רשות להרגיש רשות לכאוב רשות להיות רגישה רשות להיות פגיעה רשות…
החיבור האינטימי שלך עם האיש שלך, הוא רק מראה… מראה שמשקפת את החיבור שלך לעצמך… רגע, לא הבנתי.. איך זה שוב חזר אליי?! ומה איתו?! איפה האחריות שלו… למה שוב אני הבעייתית…? שניה, תירגעי… לא הבנת אותי… ברור שצריך שניים לטנגו… תמיד יש שני צדדים… ובטח ובטח שאת…
לימדו אותנו לפני החתונה, ששיא הקשר בנישואים, בא לידי ביטוי בחיבור הגופני, ושמעשה אהבה זה הדבר, הכי מקודש ויפה וטהור… ומן הסתם בהתחלה יהיו קשיים.. אבל אחר כך אמורים להיות ניצוצות וזיקוקים… אז איפה זה?! מה קרה לנו בדרך?! למה זה כל כך מורכב ומסובך? יש לי חשק… אין…
היום אנחנו בספירת החסד שבתפארת החסד עניינו אהבה, התפארת עניינה אמת ויופי (תפארת מלשון פאר) היום נראה איך אפשר לראות את היופי באיש שלי, לראות אותו כפי שהוא באמת, בעומק שלו, גם בזמן שקשה לי איתו, גם בזמן שאני פגועה ממנו, גם בזמן מריבה וריחוק… ומי שיכול לסייע לנו בזה,…
למה זה כל כך מסובך?! מה הבעיה? איש + אישה + חשק = חיבור… למה חשק זה כזה דבר פתלפל וחמקמק?! אוף.. זה כל כך מתסכל! וכמה קשיים ומתח זה מכניס לזוגיות… הוא רוצה ואני לא… אני רוצה לרצות… וזה לא קורה… הגוף לא מתגייס למשימה.. הלב לא נפתח……
בשביל מה אנחנו ביחד, אם אני מרגישה כל כך לבד?! ולמה דווקא כשהוא חוזר מהמילואים, אני מרגישה שאנחנו רחוקים?! הדבר הכי כואב בזוגיות, היא תחושת בדידות.. ובואי… מתחת לכעס, להאשמות, למריבות, לאכזבות ולתסכולים… יש שם בסוף, תחושת בדידות כואבת מאוד! ואיך?! איך זה יכול להיות?! אנחנו הרי אוהבים.. אחרת…
איך זה שרגע לפני המלחמה, היה בינינו מתח, לפעמים גם מריבות ופיצוצים.. ופתאום כשהוא רחוק, במילואים, משהו טוב קורה בטלפונים, בביקורים שלו, כל מה שיש בינינו זה אהבה, לב פתוח? אני לא מצליחה להבין את זה… ולמה זה לא יכול להיות ככה תמיד?! זה מה ששאלה אותי רחל המתוקה (שם…
אלעד: רעות את באה לחדר? רעות: עוד מעט, אני רוצה להכין פה משהו למחר כעבור רבע שעה, אלעד: מה קורה? רעות: הצצתי רגע בטלפון, והייתה פה הודעה ממש חשובה למחר. יש שינוי בעבודה אני חייבת להזיז משהו כעבור 20 דקות, אלעד: אני מחכה לך יותר מחצי שעה, זה לא הגיוני!…
סתם משהו קטן.. אי הבנה.. ובקלות זה מגיע לפיצוץ! מכירות את זה?! במערכות יחסים? בזוגיות? (פתאום זה גם מתחבר לי לשנאת חינם, אבל לא במובן הרגיל…) אתמול זה קרה לנו.. בעלי איחר הביתה (בשלוש שעות..) נשאר בעבודה.. באיזה שהוא שלב שראיתי שהוא מאחר, שאלתי אותו מתי הוא חוזר? הוא…
