כשאנחנו חושבות על קריעת ים סוף, אנחנו בדרך כלל חושבות על זה שהים נקרע, על הנס הגדול, על ההלל והשירים… אבל השנה אני נתקעתי דווקא בתחושה שהייתה שם לפני שהים נקרע.. הרגע שהים הגדול לפנינו, המצרים מאחורינו, המצוקים משני צידנו, וזהו, הכל סוגר עלינו.. זה חוסר אונים משתק, ייאוש…