הגיעה אלי אישה צעירה בהריון שלישי. היא סיפרה שהיא לא שקטה, לא רגועה לקראת הלידה, לא כל כך יודעת מה היא רוצה, למה היא זקוקה… אולי הכנה פיזית, אולי להיזכר מה צריך ואיך מתמודדים עם הכאבים, אולי גם משהו אחר… לא ברור לה… הצעתי לה להתבונן בתוכה, לראות מה יש…
התיישבתי ובכיתי מהתרגשות.. אתה קולט?! אמרתי לריבונו של עולם, אתה קולט מה זה?! איפה אני היום, ואיפה הייתי לפני תשעה חודשים, כשניסיתי בפעם האחרונה למכור את הקורס שלי?! כמה מאמץ השקעתי… כמה מתח היה שם.. כמה כוחות זה גזל ממני… כל הגוף שלי כאב, צרח, עד שלא הייתה לי…
הכל זז במהירות.. המציאות משתנה כל הזמן.. האדמה בוערת.. האי וודאות משתלטת.. לחץ, פחד, חוסר אונים.. אני מחפשת קרקע יציבה, משהו לאחוז בו, שיחזיר לי קצת שליטה.. ואז אני מבינה שאני בורחת מהדבר האמיתי.. כי הקרקע הכי יציבה ובטוחה היא רק בתוכי! כל דבר אחר מבחוץ, שהייתי תלויה בו,…
