האדמה בוערת! ומה איתך?! אני מציעה לך אי של שפיות..

הכל זז במהירות..

המציאות משתנה כל הזמן..

האדמה בוערת..

האי וודאות משתלטת..

לחץ, פחד, חוסר אונים..

אני מחפשת קרקע יציבה,

משהו לאחוז בו,

שיחזיר לי קצת שליטה..

 

ואז אני מבינה

שאני בורחת מהדבר האמיתי..

כי הקרקע הכי יציבה ובטוחה

היא רק בתוכי!

כל דבר אחר מבחוץ,

שהייתי תלויה בו,

נעשה לא יציב,

לא בטוח,

לא מוגן..

רק בתוכי יש אי של שקט,

אי של שפיות..

 

את בטח קוראת את זה,

ומנסה להבין שוב..

ואז אומרת לעצמך,

על מה היא מדברת?!

היא התבלבלה…

בתוכי אי של שקט?!

בדיוק הפוך!

בתוכי עכשיו סערה אדירה!

הים משתולל,

הספינה טובעת,

הצילו!!!

 

אז נכון, גם את צודקת,

וגם אני לא התבלבלתי..

אני אסביר..

זה טבעי ונורמלי

שיש לך עכשיו בפנים סערה…

וגם בתוכי יש עכשיו הצפה

של מים שוצפים וגועשים..

 

אבל אני לא נשארת שם!

אני למדתי לא לפחד מהסערה…

לעצור הכל,

ולהקשיב לפחד הזה,

לעשות לו מקום בתוכי,

ולתת לו להיות עכשיו..

ואם צריך,

אז להיסחף איתו עכשיו

בתוך הים העמוק…

 

ואז קורה הפלא הגדול!

כשיש רשות אמיתית לפחד

(או כל רגש אחר)

פשוט להיות כמו שהוא,

בלי לנסות לדחות אותו,

לסגור אותו,

להתעלם ממנו…

אז הפלא ופלא,

הוא נרגע,

יש שקט..

ואז מתעוררים בתוכי

הכוחות הפנימיים,

שיש אגב, לכל אחת ואחת,

שמחזירים אותי

לקרקע בטוחה ויציבה!

ואז המציאות מתבהרת,

העיניים משתנות,

אני רואה אחרת..

ואני מרגישה חזק בתוכי

(לא רק מבינה בשכל…)

שיש מי שמשגיח עלי מלמעלה,

וכמה הוא באמת אוהב אותי,

ושומר עלי כל רגע!

ואז אני יכולה

לתת לעצמי חיבוק גדול,

ולהגיד לעצמי

כמה אני אמיצה וגיבורה!

וכמובן אני גם יכולה

לתת את הביטחון הזה

למי שמסביבי..

 

זאת מתנה יקרה,

שלקח לי זמן ללמוד אותה,

ולאפשר לעצמי לחיות ככה.

באנרגיה הזאת

של קבלה,

של אהבה,

במקום בהתנגדות,

במלחמה..

זאת מתנה לכל החיים!

לא רק לרגעי משבר..

זו דרך חיים,

דרך שמצמיחה, שמרחיבה,

דרך שמביאה לי הרבה אושר ושמחה!

דרך שנותנת לי ביטחון וכוח!

דרך שאני מאחלת לכל אחת

שתהנה ממנה גם!