האמת שאני בהלם מעצמי..
הסתכלתי על עצמי מהצד,
ושאלתי את עצמי זאת באמת את?!
אז הבוקר תכננתי
לעבוד יום שלם על המחשב,
היה לי מלא עבודה..
הלכתי להליכה קצרה, אכלתי
ופתאום צלצל הטלפון,
מסתבר שבעלי נסע לעבודה עם האוטו,
כשבתוכו המחשב שלי..
לרגע נפל לי הלב..
כל הקבצים שם,
אני חייבת לגמור מלא עבודה ליום ראשון..
אני לא מאמינה!
ממש במקביל היה שם קול אחר שאמר,
תעזבי את הדרמות..
את יודעת שתסתדרי..
שתקתי, לא ידעתי למי להקשיב..
טוב… אמרתי לבעלי שהתנצל מיליון פעם.
סגרתי את הטלפון, ואמרתי לעצמי,
בואנה ריבונו של עולם,
אתה יצירתי!!
אם זה היה קורה לפני שנה נגיד,
כנראה שהייתי כועסת ומאשימה,
מרגישה תקועה וחסרת אונים..
והפעם זה לא היה שם בכלל..
להיפך, חיכיתי לראות מה הולך לצאת מזה..
איזה יצירתיות אני הולכת לגייס מתוך עצמי…
כן נתתי לעצמי,
רגע לנשום,
לעכל, קצת להתאכזב,
וגם לשחרר..
ושוב להבין, שהכל פה לטובתי העליונה,
באמת שהייתי בהלם מעצמי..
זאת באמת את?!
איפה המסכנות, החוסר אונים?!
זהו, פשוט לקבל את זה ככה,
ולהמשיך האלה בפשטות?!
ואפילו ליהנות מזה…
טוב זה לא הוקוס פוקוס,
וזה לא בא משום מקום..
זה תהליך שאני עושה כבר הרבה זמן,
וזה שווה כל רגע!
להיות בוחרת,
בוחרת את החיים שלי!
לקבל את המציאות שריבונו של עולם שולח לי,
בלב פתוח, בזרועות פתוחות.
לקבל את עצמי באהבה איך שאני,
לראות את הטוב שצומח מכל דבר,
להיות באנרגיה טובה,
לחייך אל החיים,
לשמוח בטוב שיש מסביבי ובתוכי,
להרגיש משמעות, סיפוק ואושר!
