"אז לא נוכל לקבל אותך" הוא אמר, אמרתי תודה בנימוס וסגרתי במהירות את הטלפון… ואוו… זה כאב… הרגשתי את זה כמו בוקס בבטן… במקביל ישר הראש התחיל לכאוב… סיימתי בעצלתיים את העבודה, והגעתי הביתה הבנתי שאם אני לא אתן לזה מקום עכשיו זה רק ילך ויגבר… עצמתי עניים ונשמתי. הקולות…
הלחץ בראש הלך והתהדק הכתפיים נעשו יותר ויותר נוקשות ואז גם הבטן הצטרפה לחגיגה… עצרתי, ישבתי והקשבתי… הרגשתי שמשהו שם במרכז מתכווץ, כאילו מנסה לא להיות, להעלם… מה יש שם? שאלתי, המתנתי קצת והיא הייתה שם. עזבי, אני לא פה, תתעלמי, תמשיכי הלאה… היא אמרה… אני סתם מפריעה לך עם…
זה היה שיעור יוגה רגיל, עם נשימות, הקשבה לגוף, מתיחות של שרירים והפעלה של איברים ושרירים פנימיים… ואז המורה נתנה תרגיל בזוגות אחת שוכבת ומרפה לגמרי, והשנייה לוקחת את הרגל של זו ששוכבת מרימה אותה בעדינות ולאט לאט מותחת אותה כלפי מעלה, מותחת, משחררת, ושוב מותחת. בהתחלה זה היה מעניין…וגם…
רוצה לשמוע סיפור? ואיך זה קשור למתן תורה?! כאבי הבטן שלי מספרים לי סיפור ישן חדש.. אני נשאבת שם, לחסר, לאין לאין כוח, אין יכולת, אין כי לא קיבלתי, כי הייתי צריכה לשרוד… אין… את המקום הזה אני מכירה, כמו שאמרתי הוא כבר ישן… אז מה המקום החדש? הרצון! מה…
הכאב בראש הלך וגדל גם הכאב הרגיל בבטן היה שם… רציתי להספיק כל כך הרבה אבל גם הכאב לא מרפה… טוב, אני עוצרת, מתיישבת, מקשיבה… נושמת נשימה עמוקה ושואלת את עצמי, מה יש שם? התחושה היא שיש שם איזה מקדח שקודח לי בראש… אני מתפזרת…אני לא ממוקדת… תסגרי את הוואטצאפ……
מתחילה, מפסיקה.. מתחילה שוב, אין לי כח.. מחליטה משהו, ושוב עוברת לדבר אחר.. תפוסות הכתפיים, כואב הגב.. חסרת שקט.. חסרה שמחה. הילדים שואלים משהו, עונה בעצבנות.. זה לא סיפור מתח.. זה הסיפור שלי.. אז עצרתי להתבונן (כי אני לא יכולה למשוך ולמשוך… כשאני מבינה שמשהו מאותת, אני מבינה שבשביל לקבל…
ככל שמתקרבים לפסח (זמן חירותינו..) עלולים להיכנס יותר לשעבוד הפנימי.. יותר לחץ, יותר מתח, יותר עצבנות, יותר ויכוחים, יותר דרישה, יותר ביקורת… בזמן הזה אני נזכרת במה שאני אומרת כל יום בבוקר כשאני רק פותחת את העיניים: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".…
וואי.. בקושי קמתי היום.. הכרחתי את עצמי לקום ולעשות הליכה, אבל מצאתי את עצמי גוררת את הרגליים.. תחושת כבדות בכל הגוף, כתפיים תפוסות, בטן מתהפכת.. הסוף של זה היה אחרי כמה שעות, עם שחרור מדהים והקלה עצומה! רוצה לשמוע איך זה קרה..? עצרתי.. שאלתי את עצמי מה קרה? התשובה לא…
דברים נפלאים קורים לי – רבתי עם בעלי.. הבת שלי עברה תאונת דרכים.. הבן שלי חולה מרוב שהוא לא רוצה לחזור לישיבה… נשמע לך קצת הזוי?! מה נפלא בכל הדברים האלה?! אני אסביר – הדברים האלה מציבים לי מראה ומשקפים לי את היכולת לבחור. לבחור להסתער על החיים בכל הכח,…
עמדתי שם בצפיפות בין המוני הנשים שהיו שם ובכיתי… אימא רחל, רק את מבינה מה זה צער של אימא, כאב של אימא, על הילדים שלה. בדאגה לשלומם, לבריאותם, לשמחתם. כמה היא מוכנה למסור את נפשה למענם! כמה קשה כשהם מתרחקים, כשהם מתבלבלים, כשהם מאבדים את הדרך… את שנמצאת על אם…
