היא הגיעה אלי עם דמעות בעיניים… עוד רגע יום כיפור, ואני לא יכולה לשאת את האשמה, אני יודעת שאני לא בסדר, אני יודעת שאני פוגעת בבעלי, אבל אני לא יודעת איך לצאת מזה.. אני תקועה, אני כנראה מקרה אבוד.. הדמעות זלגו שוב במורד לחייה… ואיך הוא? שאלתי אותה הוא…
איך את רוצה שתראה השנה החדשה שלך? נכון שהיית רוצה לפתוח דף חדש, לבן, נקי? להשאיר מאחוריך את כל הכבדות, הקושי, הבלאגן… ולהתחיל מההתחלה, בטוב, בחיוך? אז זהו… שאי אפשר… אין לנו אפשרות לפתוח דף חדש.. כי אלה אנחנו, אלו החיים שלנו… וגם אם נתחיל חיים חדשים לגמרי במקום…
התיישבתי ובכיתי מהתרגשות.. אתה קולט?! אמרתי לריבונו של עולם, אתה קולט מה זה?! איפה אני היום, ואיפה הייתי לפני תשעה חודשים, כשניסיתי בפעם האחרונה למכור את הקורס שלי?! כמה מאמץ השקעתי… כמה מתח היה שם.. כמה כוחות זה גזל ממני… כל הגוף שלי כאב, צרח, עד שלא הייתה לי…
מה הדבר הראשון שעולה בך כשאת חושבת על תשובה? בדרך כלל זה מכביד… התבוננות, חשבון נפש.. במה להשתפר, מה לתקן… לא יודעת מה איתך, אבל בצורה הזאת, לי, זה לא עושה חשק… פעם חשבתי שחייבים, אז טוב.. אני רוצה להיות יותר טובה בסופו של דבר… אבל וואלה, זה היה…
את אוהבת את החופש הגדול? או שונאת אותו? פעם היה לי ממש קשה עם החופש, כלומר לא עם החופש, אלא עם הילדים בחופש… הבנתי שהם הילדים שלי, שאני בחרתי בהם, שאני אוהבת אותם, ורוצה בסך הכל לבלות איתם את הזמן… אבל בפועל לא ממש הצלחתי… את הרעיונות שלי הם…
סתם משהו קטן.. אי הבנה.. ובקלות זה מגיע לפיצוץ! מכירות את זה?! במערכות יחסים? בזוגיות? (פתאום זה גם מתחבר לי לשנאת חינם, אבל לא במובן הרגיל…) אתמול זה קרה לנו.. בעלי איחר הביתה (בשלוש שעות..) נשאר בעבודה.. באיזה שהוא שלב שראיתי שהוא מאחר, שאלתי אותו מתי הוא חוזר? הוא…
בשביל מה באתי לעולם?! בשבת יש לי יום הולדת (אל תפספסי את המתנות בסוף..) ומאוד התחשק לי לחגוג את עצם קיומי בעולם, בכלל לחגוג את העולם הזה! לשמוח, להנות, לחייך, לצחוק, לרקוד, לפתוח את הלב, להסתקרן… ואני יכולה להמשיך עוד ועוד אבל לא לשם זה התכנסנו כאן.. השאלה…
תעצרי רגע בבקשה, אבל תעצרי באמת, עם מלוא תשומת הלב… ואם אין לך אפשרות, תחזרי אחר כך… טוב לך בחיים? את מאושרת? כיף לך? קחי רגע נשימה עמוקה ותעני על השאלות האלה ברצינות. שימי לב, אני מבקשת שלא תעני לי מהשכל… אם קופצות לך ישר הסיסמאות המוכרות: צריך להגיד…
מה המיצר שלך? לכל אחת יש מיצר משלה, אצלי לפעמים זה כסף, לפעמים זה הילדים שלי, לפעמים זה העסק, (פעם זו הייתה הזוגיות שלי, היום ברוך השם, זה הפך להיות הכוח שלי) הרבה מהזמן זה הגוף שלי, כאבי בטן, כאבי ראש ועוד… באוטומט שלנו אנחנו מנסות לברוח מהכאב הזה,…
אני לא מחפשת כאבים, ולא רוצה כאבים… אבל היום, אני גם לא נבהלת מהם.. אני יודעת שהכאב הוא מתנה גדולה! איך הכאב יכול להיות מתנה?! כשיש כאב פיזי או נפשי, זה מעיד על כך שיש חיים.. הדוגמה הכי ברורה היא בלידה, יש שם מתנה אדירה של חיים, שלא יכולה…
